top of page
איראן
איראן
המסע מאיראן לישראל - סיפורים, צילומים ומתכונים
דברי ברכה - משפחת מיראז'
דבר נציגת קרן מיראז' בישראל - עדי בובליל
בני חסות ללא חסות - אליעזר (גייזי) צפריר
יהודים באיראן - סקירה היסטורית - דיוויד ניסן
העליות מאיראן לישראל - אורלי רחימיאן
אספהאן
1. קליעי רובים בדרך אל הגבול - קובי שאוליאן
2. מ"בהשטייה" לישראל - אילנה בר לב (גוליאן)
3. הלחם שהציל אותי - נורי
4. מאיראן לאנתפאדה - רושאן מנזור
איראן
אנשי מופת באיראן - ציון עזרי
מראשוני תלמידי כי"ח, שנוסד באיספהאן בשנת 1901. שלט בפרסית, צרפתית, עברית ורוסית. אחיו מאיר, שעסק במסחר ברַשת, נרצח ורכושו נשדד. גם ציון הותקף לא אחת ורק בנס ניצלו חייו. ציון נתמנה במשרות בכירות בממשל האיראני ושימש מתורגמן, מורה לצרפתית ואיש מינהל בשירותם של מומחים זרים ודיפלומטים. עשה חיל כסוחר וכתעשיין בענף הטקסטיל. עמד בראש ההסתדרות הציונית והקק"ל באיספהאן וגייס תרומות לבית-חולים 'משגב לדך' ולפליטי חברון במאורעות תרפ"ט. פעל בהתנדבות ב'מוסד לעליה
איראן
מעמד האישה במרחב האיראני
דאגה רבה רבצה על אבי המשפחה במרחב האיראני בהיוולד לו בת. בן שבא לעולם שימח את האב והסיר דאגה מלבו. הוא השתדל להשיא את בתו בגיל צעיר ולהשתחרר מהנטל. לבו לא היה פנוי לחינוך ה בת והחינוך שלה הצטמצם אך ורק במשק הבית ובדיני כשרות וטהרת המשפחה. היו יחידי סגולה בכמה מקומות ששלחו את הבת ללמוד יחד עם הבנים הקטנים. הן למדו מעט כתיבה וקריאה, אך מגיל 10 נמנע מהן ללמוד והיה עליהן להתכונן לקראת החיים החדשים – שידוכין, אירוסין
איראן
גדולי המשוררים בשירה הפרסית המיסטית
גדולי המשוררים בשירה הפרסית המיסטית
ג'אמי – נור אלדין עבד אלרחמן ג'אמי נולד בג'אם-פ'ירוז-קוּה, מזרחית להראת שבאפגניסטן בשנת 1414. משורר ותיאולוג צופי. בג'אם נתגלה בית קברות יהודי מהמאה ה-13-12. ג'אמי חי ומת בעיר הראת, שהייתה בזמנו מרכז התרבות הפרסית, שם היה בקשרי ידידות עם המשורר עלי-שיר נַוָאִי (כיום הוא המשורר הלאומי של אוזבקיסטן) שהסדיר לו פטרונות שאפשרה לו ליצור. בין יצירותיו 'יוסף וזוליכ'א', 'לילי ומג'נון' וספר
איראן
בצמח עוזיאל ואנוסי משהד
שני רבנים דגולים כיהנו כרבנים ראשיים בימי העליות הגדולות שלאחר הקמת המדינה: הרב האשכנזי ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1959-1936; כיהן בשנים 1959-1936) והרב הספרדי בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880; כיהן בשנים 1953-1939). הבדלי תפיסתם ואישיותם מצאה את ביטויה באחת הפרשיות המיוחדות בתולדות האנוסים במשהד שבאיראן.
איראן
דברים על אמנון נצר
Dr. Amnon Netzer, World-Renowned Iranian Jewish Scholar, Dies at 73
In the academic world of Middle Eastern studies he was considered an intellectual giant for his comprehensive works in the field. To the tight-knit Iranian Jewish community worldwide he was considered a legend who had researched and helped preserve the near 2,500 year history of Iran's Jewry. For his life's work, the death of Dr. Amnon Netzer at the age of 73 on Feb. 15 was a blow to Iranian Jews living in the U.S., Israel and Iran.
איראן
הנימוס הפרסי
אם תציע לפרסי לשתות קפה או תה או תזמין אותו לאכול סביר להניח שיסרב גם אם הוא חבר שלך, אם תתעקש ותציע 3 פעמים רק אז הוא יסכים.
לקראת עליית הסדרה "טהרן" הנה מקבץ נימוסים ומנהגים פרסיים שלא קיימים בתרבויות אחרות:
* כאשר מנסים לעבור במעבר צר או במפתן הדלת זכות קדימה תמיד עם המבוגר ממך אפילו אם הוא מבוגר ממך רק במספר חודשים.
איר אן
איראן
מולא אור שרגא
מולא אור שרגא – רב הקהילה ביזד, מקובל ובעל נסים נערץ
יזד המאה ה-18
מיחסים למולא אור שרגא את הצלתם של יהודי יזד מהשמדה מידי אויבי המלך. הרבה אגדות נקשרו בו וביכולותיו והוא היה נערץ על יהודים ומוסלמים כאחד. עדויות על פעלו אנו למדים מאיגרת בחתימתו 'הצעיר אור שרגא' משנת תקמ"ב (1782). במכתבו הוא מבקש מקהילת מַשְהַד להעביר תרומות ליזד בעבור שד"ר חברון חכם אליהו. האיגרת מלמדת על הקשר בין יזד המרוחקת לבין ארץ ישראל
איראן
מאמר כללי על איראן
הפרסים נזכרים לראשונה בתנ"ך כלוחמים: "פרס... היו בחילך אנשי מלחמתך, מגן וכובע תלו בך, המה נתנו הדרך" (יחזקאל כז, י). גולי ישראל הראשונים ('עשרת השבטים האובדים') הגיעו לפרס בגלות אשור בשנת 722 לפנה"ס. בשנת 586 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת יהודה, גל חדש של גולים יהודים הובא לפרס על ידי צבאות בבל. ממלכת פרס נזכרת בהקשר של הצהרת כורש (538 לפנה"ס): "כה אמר כֹרֶש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר
איראן
חאג'י ציון עזרי
מראשוני תלמידי כי"ח, שנוסד באיספהאן בשנת 1901. שלט בפרסית, צרפתית, עברית ורוסית. אחיו מאיר, שעסק במסחר ברַשת, נרצח ורכושו נשדד. גם ציון הותקף לא אחת ורק בנס ניצלו חייו. ציון נתמנה במשרות בכירות בממשל האיראני ושימש מתורגמן, מורה לצרפתית ואיש מינהל בשירותם של מומחים זרים ודיפלומטים. עשה חיל כסוחר וכתעשיין בענף הטקסטיל. עמד בראש ההסתדרות הציונית ו הקק"ל באיספהאן וגייס תרומות
איראן
הרב המקובל מולא אור שרגא
אמנם לא ידוע הרבה על חייו ופעליו של הרב המקובל מולא אור שרגא, אולם הוא נחשב לצדיק וקדוש, ונאמר עליו שנהג לעשות נסים ונפלאות שהפליאו אף את הגויים.
הרב אור שרגא נולד בעיר יזד ככל הנראה בראשית המאה ה- 18 , אחת התקופות הסוערות בתולדות פרס. הוא נפטר בעיר יזד בשנת תקנ"ד (1794).
איראן
דברים על אמנון נצר
In the academic world of Middle Eastern studies he was considered an intellectual giant for his comprehensive works in the field. To the tight-knit Iranian Jewish community worldwide he was considered a legend who had researched and helped preserve the near 2,500 year history of Iran's Jewry. For his life's work, the death of Dr. Amnon Netzer at the age of 73 on Feb. 15 was a blow to Iranian Jews living in the U.S., Israel and Iran.
איראן
אנשי מופת באיראן - ציון עזרי
מראשוני תלמידי כי"ח, שנוסד באיספהאן בשנת 1901. שלט בפרסית, צרפתית, עברית ורוסית. אחיו מאיר, שעסק במסחר ברַשת, נרצח ורכושו נשדד. גם ציון הותקף לא אחת ורק בנס ניצלו חייו. ציון נתמנה במשרות בכירות בממשל האיראני ושימש מתורגמן, מורה לצרפתית ואיש מינהל בשירותם של מומחים זרים ודיפלומטים. עשה חיל כסוחר וכתעשיין בענף הטקסטיל. עמד בראש ההסתדרות הציונית והקק"ל באיספהאן וגייס תרומות
איראן
אברהם עמיצור
אברהם עמיצור (מקודם: כהן-מזרחי) נולד בנובנדיגן , כפר בפרס (איראן), בי' בטבת תרנ"א (21 בדצמבר 1890). עלה ארצה ב-1911. שירו הראשון אה אור ב"הדים" בעריכת אשר ברש ויעקב רבינוביץ ואחר זה הדפיס שירים וסיפורים משלו ראו אור ב'הדים', "כתובים", "מאזנים", "הארץ", "בוסתנאי", "הדואר", "גליונות", קובצי "קטיף" ועוד. נפטר ב-1969 בפתח-תקווה. מספריו: לבטים : רומן מחיי עולי פרס (תל אביב 1933); הנידחים: רומן על אנוסי משהד (ירושלים 1969); הנדר : סיפורים מחיי יהודי פרס ועולי פרס. הקדמה: ישורון קשת (ירושלים 1973). ראו: וויינר, חיים. "לבטים". בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים : קרית-ספר, תש"ך 1960), עמ' 158־159
איראן
ח'וראסאן 4.4.08
ח'וראסאן (Khorasan) שבמרכז אסיה מאוזכרת הרבה הן במקורות ערביים והן במקורות עבריים של ימי הביניים. גבולותיה מעולם לא היו קבועים והם השתנו במרוצת השנים. ח'וראסאן השתרעה על החלק המזרחי של האימפריה הפרסית והוא כלל את המדבר הפרסי הגדול דשט-י כביר (Dasht-I Kabir). כמה מהערים המרכזיות שבהן התיישבו יהודים הן: מרב-מארי (Marv, Mari), באלך ((Balkh, גאזני
איראן
חביב לוי היסטוריון יהודי איראן
ד"ר חביב לוי נמנה על אישיה המרכזיים של יהדות איראן במאה ה-20. בצד עיסוקיו ברפואה בלט כמנהיג בקרב יהודי איראן וניהל את מחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית באיראן. ד"ר לוי השקיע עשרות שנים בחקר תולדות יהודי איראן ובכתיבת ספרו 'תאריכ'י יהוד-י איראן' (תולדות יהודי איראן). 3 כרכים בלשון הפרסית (1960-1956). הספר תורגם לאנגלית (1991).
איראן
החינוך היהודי הקדום בפרס
חוקר החינוך היהודי בפרס אברהם כהן מציין במאמרו כי קודם ייסודם של מוסדות כי"י ו'אוצר התורה' באיראן לא הייתה קהילה כמעט שלא היה בה מוסד חינוכי יהודי, שנקרא: 'מכתאב ח'אנה', 'מולא ח'אנה', 'ח'אנה ח'ליפה' ואצל אנוסי משהד נקרא 'מדרש'. יתר על כן, עלבון לאביו היה בן שלא קרא ב'פרשה' ובסידור התפילה. בהמשך הוא מביא נתונים על היקף החינוך הזה:
איראן
קרמאן
העיר כרמאן הממוקמת בשוליים הגבוהים של מדבר כביר ((Kavir-e lut בגובה 1,076 מטרים מעל פני הים. בשיאם מגיעים ההרים שסביבה לגובה 3,600 מטרים מעל פני הים. היא בירת הפרובינציה 'כרמאן', דרומית לטהראן ומתגוררים בה כ-540,000 תושבים, רובם שיעים עם מיעוט זורואסטרי. רובו של המחוז מדברי והחקלאות מוגבלת לעמקים ולשולי האגנים הפנימיים, שבהם מתאפשרת השקייה באמצעות תעלות תת-קרקעיות המנצלות את מי התהום שבמניפות הסחף לרגלי ההרים. במקומות אלה מגדלים
איראן
המדאן 2
המדאן ממוקמת כ-400 ק"מ דרומית-מערבית לטהראן. היא בירת המחוז הנושא את שמה. העיר נמצאת בגובה 1,850 מטרים מעל פני הים, למרגלות הר אלוואנד (Alwand), במזרח רכס הזאגרוס, שגובהו 3,574 מטרים מעל פני הים. באזור נושבות רוחות עזות לאורך כל השנה. באביב ובחורף הם גורמים לירידת גשמים. בחורף הטמפרטורה יורדת עד למינוס 30 מעלות. המדאן היא העיר הקרה ביותר במדינה ובחורף היא מכוסה שלגים שאינם נמסים לאורך כחודשיים. בצד נופי הטבע הירוקים, העיר מצטיינת באתריה
איראן
פרופ עצ' מלמד
בנו של הרב רחמים מלמד כהן רב עדת יהודי פרס בירושלים. עלה בשנת תרס"'ד (1904). רב וחוקר-תלמוד. זכה בפרס ישראל ל"פרשנות המקורות וספרות תורנית". תלמידו המובהק של פרופ' ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין וכתלמיד נאמן ערך והוציא לאור רבים מכתבי רבו שנותרו בכתב-יד ומשל עמיתיו גדליה אלון ובנימין דה-פריס. חיבר תפילות למען המדינה ראשיה וחייליה ושילבם בתפילות בבית הכנסת שיסד אביו, הרב רחמים מלמד כהן, בשכונת נחלת ציון בירושלים. נפטר ביום כ"ו באדר ה'תשנ"ד.
איראן
מבחר תמונות מאיראן
ארון הקודש. איראן.©7 Dorim
כתובה מהעיר קאשאן מיום רביעי, י"ד בניסן (ערב פסח) התרפ"ב (12 באפריל 1922)
החתן: יוסף בן חאג'י מארי יצ"ו; הכלה: מרים בת המנוח רחמים נ"ע ©7 Dorim
כתובה מהעיר קאשאן מיום רביעי, י"ד בניסן (ערב פסח) התרפ"ב (12 באפריל 1922)
החתן: יוסף בן חאג'י מארי יצ"ו; הכלה: מרים בת המנוח רחמים נ"ע ©7 Dorim
איראן
יוסי אלפי - אנוסי משהד - סוכות תשע'ד
בשנת 1588 מלך עבאס הראשון "הגדול" (1629-1588), שהקים צבא מקצועי המורכב משבויים צ'רקסים וגיאורגים. עבאס הראשון רשם שורת ניצחונות צבאיים. בתקופתו ובתקופת יורשיו נבנו בעיר מבני פאר רבים. בתקופת שלטונו של עבאס הראשון פרס שגשגה בכל התחומים. בני המיעוטים הלא מוסלמים זכו בדרך כלל ליחס סובלני- נוצרים ולעתים אף יהודים. אחרי מות עבאס הראשון בשנת 1629 החל תהליך של שקיעה.
איראן
ח'וראסאן
ח'וראסאן (Khorasan) שבמרכז אסיה מאוזכרת הרבה הן במקורות ערביים והן במקורות עבריים של ימי הביניים. גבולותיה מעולם לא היו קבועים והם השתנו במרוצת השנים. ח'וראסאן השתרעה על החלק המזרחי של האימפריה הפרסית והוא כלל את המדב ר הפרסי הגדול דשט-י כביר (Dasht-I Kabir). כמה מהערים המרכזיות שבהן התיישבו יהודים הן: מרב-מארי (Marv, Mari), באלך ((Balkh, גאזני ((Gazni, הראת (,(Herat נישאפור (Nishapur), בוכרה (Bukhara) וסמרקנד Samarkand)) והעיר הקדושה משהד (Mashhad). ישוב יהודי, שלא נזכר במקורות הכתובים, הוא פירוז-קו Firuz-Kuh
איראן
העלייה מאיראן
ראשיתה של העלייה מאיראן החלה בהגירה פנימית מערי השדה אל הבירה המשגשגת, שבה התרכזו החיים הכלכליים. טהראן הבטיחה רמת חיים טובים יותר לעומת הדלות והעוני שאפיינו את רוב מקומות מושבם של יהודי איראן. כ-30,000 יהודים עלו מאיראן בפרק הזמן הקצר מהקמת המדינה ועד סוף 1951, מתוך אוכלוסייה יהודית בכל איראן שמנתה כ-100,000 נפש וכ-40% היגרו לטהראן. דחיפת הגלות המרה הייתה הדוחפת
איראן
המיעוט הבלוצ'י נגד ההמשטר בטהראן
ב-6 בנובמבר נטל על עצמו ארגון "צבא הצדק" (ג'יש אל-עדל) את האחריות להתנקשות בחייו של מוסא נורי, התובע הכללי בעיר זאבול שבמחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן בדרום-מזרח איראן. בנטילת האחריות שפרסם הארגון נמסר כי ההתנקשות בוצעה כנקמה על הוצאתם להורג של 16 אסירים ממוצא בלוצ'י כשבועיים קודם לכן. הארגון האשים את נורי במעורבות בהוצאתם להורג
איראן
גדולי המשוררים בשירה הפרסית המיסטית
ג'אמי – נור אלדין עבד אלרחמן ג'אמי נולד בג'אם-פ'ירוז-קוּה, מזרחית להראת שבאפגניסטן בשנת 1414. משורר ותיאולוג צופי. בג'אם נתגלה בית קברות יהודי מהמאה ה-13-12. ג'אמי חי ומת בעיר הראת, שהייתה בזמנו מרכז התרבות הפרסית, שם היה בקשרי ידידות עם המשורר עלי-שיר נַוָאִי (כיום הוא המשורר הלאומי של אוזבקיסטן) שהסדיר לו פטרונות שאפשרה לו ליצור. בין יצירותיו 'יוסף וזוליכ'א', 'לילי ומג'נון' וספר
איראן
אליצור נולד בכרמאן באיראן למשפחה דתית
אליצור נולד בכרמאן באיראן למשפחה דתית. בהיותו בן שנתיים עלתה משפחתו לישראל והתיישבה ברחובות. בנעוריו החל לעבוד במעבדה במכון ויצמן. ב-1987 הוציא לאור את ספרו לפני ולפנים - עיונים פסיכואנליטיים במקרא וביהדות שהפך לרב-מכר[דרושה הבהרה]. למרות היותו אוטודידקט חסר כל השכלה אקדמית ואף חסר תעודת בגרות, התקבל אליצור למסלול לתואר דוקטור בפיזיקה בהנחיית פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב. אליצור סיים את הדוקטורט ב-1999, וקיבל תואר דוקטור מהמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן ומהחוג לפיזיקה, שניהם באוניברסיטת תל אביב. שניאור ליפסון ממכון ויצמן מינהו ליועצו. [1] ב-1993, המציא אליצור יחד עם לב ויידמן ניסוי פיזיקלי הקרוי על שמם.
איראן
שיראז
שיראז היא בירת הפרובינציה פ'ארס. היא ממוקמת בדרום מערב איראן על גדת נהר האכזב דאריאצ'יה ח'ושק (Daryacheye Khoshk ). לרגלי הרי הזאגרוס. 919 ק"מ דרומית לטהראן. האקלים שלה נוח והיא מרכז מסחרי אזורי לאורך אלף שנים.היא בירת התרבות של פרס. שמות החיבה של שיראז הם 'עיר השושנים', 'עיר הגנים' ו'עיר האהבה'. היא משתרעת על 340 קמ"ר והיא שוכנת בגובה 1500 מטרים מעל פני הים. חיים בה (2006) 1.2 מיליון נפש. היא העיר השישית בגודל אוכלוסייתה באיראן.
איזכור ראשון של העיר הוא משנת 2000 לפנה"ס. בחפירות נתגלתה על לוח חימר כתובת בלשון העילמית ובה נכתב שם העיר טיראזיס (Tiraziš). על לוחות חימר מהמאה ה-2 היא כבר נזכרת בשמה 'שיראז'. העיר הייתה בירת פרס בימי שושלת זאנד (1781-1750) ותקופה קצרה בימי השושלת
איראן
מאמרו של יוסי טובי בין בבל לפרס שו'ת יוני 2013
במאות השנים האחרונות לא הצטיינה יצירתם הרוחנית של יהודי פרס בתחום הרבני המובהק, בייחוד לא בתחום ההלכה, עד כדי העדר מוחלטת של ספרי שאלות ותשובות. יש להניח, לפח ות על פי העדויות המועטות שהגיעו לידינו, כי מוסד השאלות ותשובות בענייני הלכה היה קיים בקרב קהילות יהודי פרס אף במהלך מאות השנים האחרונות. אלא שאף חכם מחכמי פרס לא כינס את תשובותיו בחיבור אחד, אפשר משום שלא חש עצמו ראוי לכך – אם בשל ההקף המצומצם של התשובות ואם
איראן
נאש דידן קהילת דוברי ארמית בפרס
נאש דידן (בארמית: אנשים שלנו) הוא השם שבו קוראים לעצמם יהודים מן האזור שסביב העיר אורמיה, בגבול בין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן. הקהילה, שלפי המסורת הוקמה לאחר גלות בבל, עלתה ברובה לארץ ישראל בתחילת מאה העשרים, ושפת הדיבור שלה היא ארמית חדשה.
הקהילה נוסדה, על פי המסורת, על ידי יהודים שברחו לאזור בזמן גלות בבל ולא חזרו לארץ ישראל אחרי הצהרת כורש. מאחר שהיהודים נחשבו באורמיה כעם זר נאסר עליהם לעבוד את האדמה, ולכן
איראן
הרב המקובל מולא אור שרגא
אמנם לא ידוע הרבה על חייו ופעליו של הרב המקובל מולא אור שרגא, אולם הוא נחשב לצדיק וקדוש, ונאמר עליו שנהג לעשות נסים ונפלאות שהפליאו אף את הגויים.
הרב אור שרגא נולד בעיר יזד ככל הנראה בראשית המאה ה- 18 , אחת התקופות הסוערות בתולדות פרס. הוא נפטר בעיר יזד בשנת תקנ"ד (1794). נשארו ממנו שתי איגרות: האחת נכתבה בשנת תקמ"ב (1782) ובה פנייה
איראן
הרצאה במכון ללימודים איראניים - נדודי היהודים במרחב האיראני
בלימודיי באוניברסיטה ביקשתי לכתוב עבודה סמינריונית על יהדי אפגניסטן מבלי לדעת למה אני מכניס את ראשי. הפרופסור המכובד שלי, ששמו שמור במערכת, אמר לי: בן-ציון, עזוב את אפגניסטן. אנחנו לא יודעים עליה דבר וחצי דבר. אין עליה חומר. קח לך תעודה מאיטליה וכתוב על אחת הקהילות שם. יש מספיק חומר ביבליוגראפי על איטליה. על אפגניסטן לא נכתב דבר ולא תמצא דבר. אודה ואתוודה,
איראן
מאמר כללי על איראן
הפרסים נזכרים לראשונה בתנ"ך כלוחמים: "פרס... היו בחילך אנשי מלחמתך, מגן וכובע תלו בך, המה נתנו הדרך" (יחזקאל כז, י). גולי ישראל הראשונים ('עשרת השבטים האובדים') הגיעו לפרס בגלות אשור בשנת 722 לפנה"ס. בשנת 586 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת יהודה, גל חדש של גולים יהודים הובא לפרס על ידי צבאות בבל. ממלכת פרס נזכרת בהקשר של הצהרת כורש (538 לפנה"ס): "כה אמר
איראן
חאג'י ציון עזרי
מראשוני תלמידי כי"ח, שנוסד באיספהאן בשנת 1901. שלט בפרסית, צרפתית, עברית ורוסית. אחיו מאיר, שעסק במסחר ברַשת, נרצח ורכושו נשדד. גם ציון הותקף לא אחת ורק בנס ניצלו חייו. ציון נתמנה במשרות בכירות בממשל האיראני ושימש מתורגמן, מורה לצרפתית ואיש מינהל בשירותם של מומחים זרים ודיפלומטים. עשה חיל כסוחר וכתעשיין בענף הטקסטיל. עמד בראש ההסתדרות הציונית והקק"ל באיספהאן וגייס תרומות
איראן
מעמד האישה במרחב האיראני
מקומה של הבת במשפחה
דאגה רבה רבצה על אבי המשפחה במרחב האיראני בהיוולד לו בת. בן שבא לעולם שימח את האב והסיר דאגה מלבו. הוא השתדל להשיא את בתו בגיל צעיר ולהשתחרר מהנטל. לבו לא היה פנוי לחי נוך הבת והחינוך שלה הצטמצם אך ורק במשק הבית ובדיני כשרות וטהרת המשפחה. היו יחידי סגולה בכמה מקומות ששלחו את הבת ללמוד יחד עם הבנים הקטנים. הן למדו מעט כתיבה וקריאה, אך מגיל 10 נמנע מהן ללמוד והיה עליהן להתכונן לקראת החיים החדשים – שידוכין, אירוסין
איראן
מאמרו של יוסי טובי בין בבל לפרס שו'ת יוני 2013
במאות השנים האחרונות לא הצטיינה יצירתם הרוחנית של יהודי פרס בתחום הרבני המובהק, בייחוד לא בתחום ההלכה, עד כדי העדר מוחלטת של ספרי שאלות ותשובות. יש להניח, לפחות על פי העדויות המועטות שהגיעו לידינו, כי מוסד השאלות ותשובות בענייני הלכה היה קיים בקרב קהילות יהודי פרס אף במהלך מאות השנים האחרונות. אלא שאף חכם מחכמי פרס לא כינס את תשובותיו בחיבור אחד, אפשר משום שלא חש עצמו ראוי לכך – אם בשל ההקף המצומצם של התשובות ואם משום שלא הגיעו לרמת הדיון שאפיינה את ספרי השו"ת של חכמי
איראן
חביב לוי היסטוריון יהודי איראן
ד"ר חביב לוי (1984-1896)
ד"ר חביב לוי נמנה על אישיה המרכזיים של יהדות איראן במאה ה-20. בצד עיסוקיו ברפואה בלט כמנהיג בקרב יהודי איראן וניהל את מחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית באיראן. ד"ר לוי השקיע עשרות שנים בחקר תולדות יהודי איראן ובכתיבת ספרו 'תאריכ'י יהוד-י איראן' (תולדות יהודי איראן). 3 כרכים בלשון הפרסית (1960-1956). הספר תורגם לאנגלית (1991).
איראן
זורואסטריות
הזורואסטריות היא דת פרסית קדומה שנוסדה במאה ה-14 או ה-13 לפנה"ס במרכז אסיה על-ידי זרתוסטרא. היא הייתה דת רשמית ומרכזית באימפריה הפרסית, מהמאה ה-2 ועד הכיבוש הערבי-מוסלמי במאה ה-8 לספירה. הרעיון המרכזי בדת הוא הבחנה בין טוב לרע, כשעל האדם לסייע בהשלטת הטוב על הרע. העולם הגשמי נוצר כזירת מלחמה בין הטוב לרע, ובו טוב ורע יכולים להתערבב. הטוב בעולם נברא על ידי האל אַהוּרַה-מַזְדָא (='איש חכם'). הרע נברא על ידי אַהְרֵימַן. האור והאש, המהווים מרכיב חשוב בפולחן, נבראו על ידי אהורה-מזדא, והם מסמלים את הטוב. החושך מסמל את הרע. מדורת אש
איראן
הנימוס הפרסי
אם תציע לפרסי לשתות קפה או תה או תזמין אותו לאכול סביר להניח שיסרב גם אם הוא חבר שלך, אם תתעקש ותציע 3 פעמים רק אז הוא יסכים.
לקראת עליית הסדרה "טהרן" הנה מקבץ נימוסים ומנהגים פרסיים שלא קיימים בתרבויות אחרות:
* כאשר מנסים לעבור במעבר צר או במפתן הדלת זכות קדימה תמיד עם המבוגר ממ ך אפילו אם הוא מבוגר ממך רק במספר חודשים.
* גברים יפנו את מקומם באוטובוסים ומקומות ישיבה ציבוריים לטובת נשים אפילו אם אלו רק נערות, מחמת כבוד לנשים.
איראן
המדאן
המדאן ממוקמת כ-400 ק"מ דרומית-מערבית לטהראן. היא ביר ת המחוז הנושא את שמה. העיר נמצאת בגובה 1,850 מטרים מעל פני הים, למרגלות הר אלוואנד (Alwand), במזרח רכס הזאגרוס, שגובהו 3,574 מטרים מעל פני הים. באזור נושבות רוחות עזות לאורך כל השנה. באביב ובחורף הם גורמים לירידת גשמים. בחורף הטמפרטורה יורדת עד למינוס 30 מעלות. המדאן היא העיר הקרה ביותר במדינה ובחורף היא מכוסה שלגים שאינם נמסים לאורך כחודשיים. בצד נופי הטבע הירוקים, העיר מצטיינת באתריה
איראן
בן יעקב - יהודי פרס
מספר היהודים בפרס (איראן) לפני הקמת מדינת ישראל הגיע ל- 130,000 נפש, מהם:
בטהראן - 35,000 נפש;
בשיראז - 15,000 נ';
איספהאן (הקהילה העתיקה ביותר של איראן) - 10,000;
קרמאנשאה - 3,500;
חמדאן - 3,000
והיתר מפוזרים בערי השדה. קהילת יהודי טבריז, שמנתה כ- 4000 נפש נחרבה כליל עקב עלילת דם. בכורדיסטאן הפרסית נמצאו כ- 12,000 יהודים שרובם ככולם עלו למדינת ישראל.
איראן
איספהאן
נוסעים פרסיים וערביים מעידים על קהילה יהודית במקום במאה העשירית, ובנימין מטודלה (בשנת 1162) מתאר את שיראז כעיר גדולה ובה עשרת אלפים יהודים.
יהודי שיראז היו שותפים לרווחה שפקדה את קהילות פרס בימיו של השר היהודי סעד אל-דאולה בסוף המאה ה-13, ולפורענות שבאה על היהודים במות מיטיבם המלך ארגון חאן.
בשיראז נולדו שאהין, חלוץ השירה היהודית- פרסית (במאה ה-14), והמשורר עמראני (במאה ה-16).
פרטים על רדיפות יהודים בתקופת הצפאווים (1732-1502) מוצאים בתיאורים של בבאי אבן לוטף ובבאי אבן פרחאד.
במאה ה-19 גברה בעיר השפעת המיסיון והתנועה הבאהאית, ובסוף המאה עלו לארץ ישראל רבים מיהודי המקום, וביניהם משפחות רחמים ראובן מלמד ורפאל חיים הכהן.
bottom of page