רועי צאן פושטונים באפגניסטן דרכי המשי מקאי-פנג-פו בסין ועד לחופי הים התיכון 'דרכי המשי' מקאי-פנג בדלתא של הנהר הצהוב ועד למזרח התיכון. קבר בפרס בסגנון האמנות התימורידית

הכתובת הקדומות ביותר שנתגלתה עד כה והמצביעה על נוכחות יהודית היא כתובת סלע שנתגלתה על דרך המשי בטאנג-י אזאו שבאפגניסטן. מדובר באזור שומם על דרך המשי שבין הראת לקאבול, במרכז ההררי של מערב אפגניסטן, סמוך ליישוב צ'ישט (25 ק"מ דרומית לג'אם). במקום קיים מעבר הרים הנושא את השם 'טאנג-י-אזאו' (נתיב הייסורים). הנינג מייחס את הכתובת לשנים 753-752 לספירה. ראפ מאחר את הכתובת לד' אלול ס' לבריאת העולם וכך מגיע הוא ל-20

ירושלים היא עיר באופק. אתה צועד אליה מארבע רוחות השמים. צועד אל העיר שבאופק, צועד והאופק הולך ומתרחק. האם מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא? האם הרוחניות של עיר הקודש תלויה בין ארץ ושמים? האם כאן מסתתרת השכינה? אני מושיט ידי לגעת בעיר התלויה באופק בין ארץ ושמים, מושיט היד וזו שבה ריקם. כל שנותר לי זו עיר של חולין, עיר של זיכרונות טובים וקשים.

המטייל במרחבים האין סופיים של מרכז אסיה והקווקז חש כי הזמן עמד מלכת. פרשים, לוחמים וכובשי עולם חיו במחוזות האלה. אזור של צבעים, ריחות וטעמים. אקזוטיקה על מגוון פניה. בוכרה היפה, סמרקנד הקסומה וחיווה הבלתי נשכחת, שפניהן כמראה השטיחים, רקמות ה'סוזני' המסורתיות והקרמיקה בגוון טורקיז בת מאות שנים ולצידם נופים קסומים, אגמים אלפיניים וקרחונים. עולמם של הנוודים רוכבי הסוסים הטורקו-מונגולים נחשף בנופים הטבעיים של היורטות בדרכם לכבוש את העולם.

המונח 'דרך המשי' מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים השגיאים כמו הרי פאמיר, שהתנשאו עד לגובה 7,719 מ' בתחומי סין (הר ח'ונג'ור). לא רק סוחרים אלא גם מיסיונרים, הרפתקנים ומגלה ארצות נסעו בדרכים המסוכנות בהן שלטו שודדים או חיות טרף.

המונח הציורי 'דרך המשי' גנב את דמיוננו והוביל אותנו להרים הנושקים לשמים, למעברי הרים, למדבריות צחיחים ועליהם פוסעים גמלים, סוסים, פרידות ואפילו פילים, שהובילו למערב בדי משי ססגוניים מושכי עין, שטיחים שנארגו בעבודת כפיים ובדמיון מסורתי, תבלינים ובשמים שהפיצו ניחוחות לכל עבר, עבדים ושפחות. ומנגד הביאו למזרח נערים יפה-תואר, שפחות חינניות ונשק. השיירות יצאו מסין ומהודו, עברו את מרכז אסיה והרד'יאנים – אנשי השיירות שלא מעט יהודים היו ביניהם – מצאו

ספר זה עניינו עמים ויהודים במשולש ההישרדות במרחב האיראני – פרס )איראן( ,האמירות הבוכרית ואפגניסטן. יהודי המשולש הזה הם חטיבה אתנית אחת על מאפייניה הייחודיים. היהודים נרדפו על דתם ואמונתם לאורך דורות ועוררו את קינאת הסובבים אותם שביקשו להטמיע אותם בחברה המוסלמית. כשנרדפו היהודים בצלע אחת של המשולש, הם נסו על נפשם לצלע אחרת באותו משולש. לדוגמה, נמצאו יהודים שתחילה חיו בקזווין, שבצפון פרס, הוגלו על-ידי נאדיר שאה למשהד, שם נכפה עליהם האסלאם השיעי. חלקם נסו ממנה להראת הסונית שבאפגניסטן וחזרו ליהדותם ומשם נדדו לקאבול שבמזרח אפגניסטן. ממנה גורשו לתשקורגן שבצפון אפגניסטן

המסורת היהודית-בוכרית מייחסת אותם לגולי בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה, שהגיעו לבבל ומשם לפרס וממנה לבוכרה. לשונם של היהודים הבוכרים היא ניב פרסי. בנימין מטודלה (מאה 12) כותב בספר המסעות שלו: "ומשם שבע[ה] ימים לגזנה העיר הגדולה שעל נהר גוזן ובה כמו פ' אלף מישראל. ואותה העיר ארץ סחורה ובאים אליה בסחורה בכל לשונות הגויים והיא ארץ רחבת ידיים; ומשם חמשה ימים לסמרכנת היא העיר הגדולה בקצה ארץ פרס ובה כמו חמשים אלף מישראל ור' עובדיה הנשיא ממונה עליהם וביניהם חכמים ועשירים גדולים". הוא מספר על הקשר בין יהודי האזור לראש הגולה בבבל. יהודים אלה ישבו על דרך המשי ותיווכו בין מזרח למערב – בין סין לארץ הכוזרים, לקווקז, לאירופה ועד לספרד ומרוקו הגיעו.

המסורת היהודית-בוכרית מייחסת אותם לגולי בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה, שהגיעו לבבל ומשם לפרס וממנה לבוכרה. לשונם של היהודים הבוכרים היא ניב פרסי. בנימין מטודלה (המאה ה-12) כותב בספר המסעות שלו: "ומשם שבע[ה] ימים לגזנה העיר הגדולה שעל נהר גוזן ובה כמו פ' אלף מישראל. ואותה העיר ארץ סחורה ובאים אליה בסחורה בכל לשונות הגויים והיא ארץ רחבת ידיים; ומשם חמשה ימים לסמרכנת היא העיר הגדולה בקצה ארץ פרס ובה כמו חמשים אלף מישראל ור' עובדיה הנשיא ממונה עליהם וביניהם חכמים

דרכי המשי במרכז אסיה – המונח 'דרך המשי' מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים השגיאים כמו הרי פאמיר,

ספר זה הוא פרי מחקר מקיף על הקהילות היהודיות והעמים במרחב האיראני שעל 'דרך המשי'. לראשונה מובאות מאכסניה אחת תולדותיהן של הקהילות באיראן, באפגניסטן ובחמש המדינות המוסלמיות של מרכז אסיה (בוכרה), על העולם התרבותי הססגוני שלהן, מחזור חיי אדם ומחזור השנה, בצד חיי הרוח והחומר של העמים והקהילות שעל דרך המשי

ירושלים היא עיר באופק. אתה צועד אליה מארבע רוחות השמים. צועד אל העיר שבאופק, צועד והאופק הולך ומתרחק. האם מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא? האם הרוחניות של עיר הקודש תלויה בין ארץ ושמים? האם כאן מסתתרת השכינה? אני מושיט ידי לגעת בעיר התלויה באופק בין ארץ ושמים, מושיט היד וזו שבה ריקם. כל שנותר לי זו עיר של חולין, עיר של זיכרונות טובים וקשים.

המתמיד הייתה היצירה הגדולה הראשונה, שבה הגיע ביאליק לידי ביטוי לאחר שיריו הקצרים. שירת המתמיד עוררה הדים מופלאים. ההזדהות הייתה גדולה וכי מי לא עבר את חוויית 'בחור הישיבה' באותם ימים, גם אם לימים אימץ את החילוניות.. מצד אחד המשורר מלא רחמים לדמות המתמיד הנמק באווירה של הישיבה ומצד שני הוא רואה בו שלימות המעוררת קינאה במסירות הנפש שבה. זהו כלי יקר שנשכח בהיכל אלוהים. מצד אחד אנו רואים את הצמא לחיים חדשים ומצד שני הערצה למי שממית את עצמו באוהלה של תורה.

ח'וראסאן מאוזכרת הרבה במקורות ערביים והן במקורות עבריים של ימי הביניים. החבל, המחולק כיום בין איראן לאפגניסטן, מצוי בצפון מזרח איראן ובצפון מערב אפגניסטן על גבול טורקמניסטן ואוזבקיסטן. גבולותיה מעולם לא היו קבועים והם השתנו במרוצת השנים. המונח Khurasan משמעו 'ארץ השמש', או 'ארץ הקדם', מונח ששימש לציון החלק המזרחי של מזרח האימפריה הפרסית ורווח בדרך כלל ככינוי למדבר הפרסי הגדול Dasht-I Kabir. כמה מן הערים המרכזיות באזור הן: מרב-מארי, באלך, גאזני, הראת, נישאפור, בוכרה וסמרקנד (Marv

'עשרת השבטים' או 'השבטים האובדים', הוא כינוי שדבק בגולים שהוגלו בשנת 720 לפני הספירה על-ידי שלמנאסר, מלך אשור. מאז הגלייתם לא נודע עליהם דבר והם הפכו מקור לא אכזב להשערות, לאגדות ולתיאוריות תיאולוגיות ואֶתנולוגיות. מסורות קדומות בקרב השבטים האפגנים, המוסלמים-סונים, מייחסות את מוצאם לשבטי ישראל האובדים. לפי המסורת שלהם, הם צאצאי "בני-איסראיל" [בני ישראל] שהוגלו ע"י בוכטונאצר והם צאצאיו של אפגנה נכדו של המלך "שארול בין-קאיס" – שאול בן קיש. לשאול היו שני בנים: ברכיה

המונח הציורי 'דרך המשי' גנב את דמיוננו והוביל אותנו להרים הנושקים לשמים, למעברי הרים, למדבריות צחיחים ועליהם פוסעים גמלים, סוסים, פרידות ואפילו פילים, שהובילו למערב בדי משי ססגוניים מושכי עין, שטיחים שנארגו בעבודת כפיים ובדמיון מסורתי, תבלינים ובשמים שהפיצו ניחוחות לכל עבר, עבדים ושפחות. ומנגד הביאו למזרח נערים יפה-תואר, שפחות חינניות ונשק. השיירות יצאו מסין ומהודו, עברו את מרכז אסיה והרד'יאנים – אנשי השיירות שלא מעט יהודים היו ביניהם – מצאו מקלט בקרוואן-סאראי בין חומות של ערים עתיקות. המינרטים [שמקורם במילה 'מנר', 'נור', אש ואור]

ספר זה עניינו עמים ויהודים במשולש ההישרדות במרחב האיראני – פרס )איראן( ,האמירות הבוכרית ואפגניסטן. יהודי המשולש הזה הם חטיבה אתנית אחת על מאפייניה הייחודיים. היהודים נרדפו על דתם ואמונתם לאורך דורות ועוררו את קינאת הסובבים אותם שביקשו להטמיע אותם בחברה המוסלמית. כשנרדפו היהודים בצלע אחת של המשולש, הם נסו על נפשם לצלע אחרת באותו משולש. לדוגמה, נמצאו יהודים שתחילה חיו בקזווין, שבצפון פרס, הוגלו על-ידי נאדיר שאה למשהד, שם נכפה עליהם האסלאם השיעי. חלקם נסו ממנה להראת הסונית שבאפגניסטן וחזרו ליהדותם

KHORASAN Mentioned in Arab sources and in medieval Arab writings. The province, today divided between Afghanistan and Iran, is in northeast Iran and northwest Afghanistan on the Turkmenistan-Uzbekistan border. The term Khorasan means land of the sun or the eastern land. The main cities in the region were Nishapur, Bukhara, Samarkand, Marv (Mari), Balkh, Gazni and Herat

יהודי אפגניסטן השתייכו לקהילה בעלת מורשת תרבותית עשירה וייחודית שקיימה קשרי גומלין תרבותיים ורוחניים עם קהילות יהודיות נוספות במרחב האִירָאִנִי, וכן קשרי מסחר עם החברה המוסלמית. בין הקבוצות האתניות השונות שבקרבן חיה הקהילה היהודית היו השפעות הדדיות

המונח 'דרך המשי' מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים השגיאים כמו הרי פאמיר, שהתנשאו עד לגובה 7,719 מ' בתחומי סין (הר ח'ונג'ור). לא רק סוחרים אלא גם מיסיונרים, הרפתקנים ומגלה ארצות נסעו בדרכים המסוכנות בהן שלטו שודדים או חיות טרף.

הכתובת הקדומות ביותר שנתגלתה עד כה והמצביעה על נוכחות יהודית היא כתובת סלע שנתגלתה על דרך המשי בטאנג-י אזאו שבאפגניסטן. מדובר באזור שומם על דרך המשי שבין הראת לקאבול, במרכז ההררי של מערב אפגניסטן, סמוך ליישוב צ'ישט (25 ק"מ דרומית לג'אם). במקום קיים מעבר הרים הנושא את השם 'טאנג-י-אזאו' (נתיב הייסורים). הנינג מייחס את הכתובת לשנים 753-752 לספירה. ראפ מאחר את הכתובת לד' אלול ס' לבריאת העולם וכך מגיע הוא ל-20

ירושלים היא עיר באופק. אתה צועד אליה מארבע רוחות השמים. צועד אל העיר שבאופק, צועד והאופק הולך ומתרחק. האם מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא? האם הרוחניות של עיר הקודש תלויה בין ארץ ושמים? האם כאן מסתתרת השכינה? אני מושיט ידי לגעת בעיר התלויה באופק בין ארץ ושמים, מושיט היד וזו שבה ריקם. כל שנותר לי זו עיר של חולין, עיר של זיכרונות טובים וקשים.

ירושלים היא עיר באופק. אתה צועד אליה מארבע רוחות השמים. צועד אל העיר שבאופק, צועד והאופק הולך ומתרחק. האם מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא? האם הרוחניות של עיר הקודש תלויה בין ארץ ושמים? האם כאן מסתתרת השכינה? אני מושיט ידי לגעת בעיר התלויה באופק בין ארץ ושמים, מושיט היד וזו שבה ריקם. כל שנותר לי זו עיר של חולין, עיר של זיכרונות טובים וקשים.

המונח 'דרך המשי' מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים השגיאים כמו הרי פאמיר, שהתנשאו עד לגובה 7,719 מ' בתחומי סין (הר ח'ונג'ור). לא רק סוחרים אלא גם מיסיונרים, הרפתקנים ומגלה ארצות נסעו בדרכים המסוכנות בהן שלטו שודדים או חיות טרף.

איראן ובשמה ההיסטורי פרס (עד 1935) היא ארץ רחבת ידיים, ששטחה כ-1.65 מיליון קמ"ר, מתוכם 12,000 קמ"ר שטחי מים, ובה 30 פרובינציות, 718 ערים ו-2,258 כפרים. רק כ-10% משטחה מנוצלים. בירתה: טהראן (העיר הגדולה במדינה. שטחה: 686 קמ"ר. אוכלוסייתה כ- 8 מיליון נפש). מפה 2. יישובי היהודים באיראן אורך גבולותיה הוא 5,440 קמ"ר ושכנותיה הן: טורקמניסטן, אַזַרבַּייגַ'אן, נחצ'יוואן, ארמניה, אפגניסטן, פקיסטן, עיראק וטורקיה. אורך החופים שלה עם הים הכספי והמפרץ הפרסי הוא 2,440 ק"מ. הנקודה הגבוהה באיראן הוא הרכס הגעשי דֶמָאוָואנְד, שגובהו 5,621 מטר מעל הים והנקודה

השם 'דרך המשי' מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים השגיאים כמו הרי פאמיר, שהתנשאו עד לגובה 7,719 מ' בתחומי סין (הר ח'ונג'ור). לא רק סוחרים אלא גם מיסיונרים, הרפתקנים ומגלה ארצות נסעו בדרכים המסוכנות בהן שלטו שודדים או חיות טרף. המונח 'דרך המשי' – אינו קדום. דרך המשי (או בשמו הפרסי 'רֹאְה אַבְּרִשֻם' - راه ابریشم או באנגלית Silk Road) היא מערכת של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין הבירה

ירושלים היא עיר באופק. אתה צועד אליה מארבע רוחות השמים. צועד אל העיר שבאופק, צועד והאופק הולך ומתרחק. האם מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא? האם הרוחניות של עיר הקודש תלויה בין ארץ ושמים? האם כאן מסתתרת השכינה? אני מושיט ידי לגעת בעיר התלויה באופק בין ארץ ושמים, מושיט היד וזו שבה ריקם. כל שנותר לי זו עיר של חולין, עיר של זיכרונות טובים וקשים.

מדריכים מקומיים100 נהגים100 נדז'דה (עוזרת לסוכן מקומי)50 סבלים במלון בחיוה (כניסה ויציאה)10 סבלים במלון בבוכרה (כניסה ויציאה)20 סבלים במלון בסמרקנד (כניסה ויציאה)20 סבלים במלון בטשקנט (כניסה ויציאה) 20 פיקניק במדבר104 קפה ותה לקבוצה במדבר בצ'אי ח'אנה10

המונח 'דרך המשי' מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים השגיאים כמו הרי פאמיר, שהתנשאו עד לגובה 7,719 מ' בתחומי סין (הר ח'ונג'ור). לא רק סוחרים אלא גם מיסיונרים, הרפתקנים ומגלה ארצות נסעו בדרכים

השם 'דרך המשי' מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים השגיאים כמו הרי פאמיר, שהתנשאו עד לגובה 7,719 מ' בתחומי סין (הר ח'ונג'ור). לא רק סוחרים אלא גם מיסיונרים, הרפתקנים ומגלה ארצות נסעו בדרכים