נהנתי לקרוא את התיאורים העשירים והנפלאים על שכונת הבוכרים. זאת אחת השכונות שיש בה מה שאין בשכונות אחרות ניתן לסייר ולספר עוד ועוד ואף לגלוש לשכונות הצמודות אליה כמו "בית ישראל" תודה לידידי כאח לי בן ציון יהושע על כתיבתו על שכונת ילדותו לבל תשכח. ואנו נהנים מכל מילה ,משפט וזיכרונות.

SAMIRA YEKARA, SHANA TOVA VE-HATZLAKHA BA-KOL ANI MITKAVEN LAVO LE-AZARBIJAN BE-KHODESH YUNI ‘IM KEVUTZA SHE-ANI ADRIKH. ‘OD EKHTOV LAKH 'AL KAKH VE-ESMAKH LIFGOSH OTAKH. PIRSAMTI SIPPUR BE-SHEM “LAYLA 'AL DEREKH HA-MESHI” BE-IVRIT

Dear Bhakti, I'M so happy for you my dear. you live so far away but you so near with the way you are watching the life. the news about finishing your studies, your new job in the hotel and the marriage of your sister. I wish you to be married very soon with a man you love! (by the way I didn't get her marriage invitation). Best wishes to your sister and her husband and your dear parents.

"באו המלפפונים ללַמד את הגננים." תשובה ליונתן גורל סיפור עם ידוע מספר על אדם הרוכב על חמורו במדבר. הֶלֶך שעמד בצד הדרך מבקש ממנו לרכוב על החמור. בעל החמור נענה לבקשה. כעבור כמה דקות אומר האורח: 'שמע, החמור שלך מעולה.' הם רוכבים עוד כברת דרך, והאורח אומר: 'החמור שלנו ממש מעולה.' בעל החמור עצר ואמר לאורח: 'רד מיד מן החמור... עוד מעט היית אומר: החמור שלי הוא מעולה.'

תודה, סיפרתי ארבע שעות היום את סיפוריך. כשהיה ביטוי מעניין רשמתי אותו על הלוח, ושאלתי אותם מה אומר הביטוי. הם הבינו הכול. למשל המשפט של הבחור שפתר תשבצים בליל חופתו רשמתי על הלוח ובסיום הסיפור רשמתי להם את התשובה. גם באוכלוסיה יש ערבים ישראליים שהמילים דיברו אליהם. רק מילה אחת לא הבנתי בסיפור היה כתוב לחלוחית / מה זה?

בנצי יקירי, ההבדל בינינו שנה אחת בלבד וכולנו חיים בצל הפחד שמא לא נספיק. שמע לי , עזוב את כל השטויות והפעילויות ובזבוזי הזמן על מאמר פה ומחקר קטן שם ותתרכז ברומן, הוא עשוי להיות, יש לי הרגשה כזאת, פסגת יצירתך . קדימה לעבודה ידידי. שלך אלי

חווה שבת שלום אנחנו לא פוטוגניים אלא פשוט יהודים יפים בכל המובנים. מיד זיהיתי את עבודתה של תפארת. מאחל לה רפואה שלימה. לפני כמה שנים היא שלחה לי תמונה שלי באותו סגנון. אני שמח שהרב רסקין 'דער הונגערשע רבי' מצליח להעביר לך את רעיונות חב"ד בדרך של 'באבע מייסעס' בברכות מלב אל לב בץ

לבן ציון שלום רב, בשם הנהלת וחברי עו"סים שלום, אני רוצה להודות לך מקרב לב על נכונותך להרצות בפנינו באירוע בסינמטק ביום שישי האחרון. הרצאתך הייתה מאלפת וקבלתי משובים נלהבים. רק צר לי שלא היה קהל רב יותר, ונראה שהיו לכך מספר גורמים אובייקטיביים שלא היו תלויים בנו. אין ספק שמי שלא בא – הפסיד. אם לא יכביד עליך, נודה לך מאוד אם תוכל להעלות את עיקרי דבריך בכתב, כדי שניתן להם פרסום בערוצי ההפצה של עו"סים שלום (אם אין לך התנגדות לכך, כמובן).

* בלפור יקר, קראתי בשקיקה את מאמרך ואת שירך על המשורר זכאי אהרן, שראה אור ב"חדשות בן עזר". נכמר הלב על סופרים ומשוררים ראויים ההולכים בצל הספרות העברית ונשכחים מלב עוד בחייהם. במאמרך ובשירך העמדת יד ושם למשורר חשוב שכתב עברית וערבית. ברוך תהיה.

שמואל שי, רשת ב 19.9.2015 שי לשבת עם שמואל שי על יונים מעל החומה: ספר נחמד, ספר של סיפורים שכולו יצירות מופת. פרופ' נורית גוברין משבחת מאוד את יצירתו של בן-ציון יהושע המספר סיפורים מיוחדים במינם.

שלום רב, "רקואל, רקואל" סיפור מצ"ב סיפור מפרי עטי [בכתב-יד ובדיסקט]. אשמח אם תקרא את הסיפור ותמצא אותו מתאים לפירסום ב"הארץ". נראה לי, שהסיפור הולם את אחד מגיליונות חגי תשרי (אנו כבר בסיון).

שלום רב, אני מבקש לקדם בברכה את מאמציך לייצוג נאות של הספרות העברית בתוכנית הלימודים. בימים אלה יצא לאור ספרי 'שתיקת התרנגול' (רומן) הוצאת 'אסטרולוג', 2002. 398 עמוד. לדעתי ולדעת אנשי ספרות, ספרי החדש הולם את המגמה המובלת על ידי השרה ועל-ידך. אשמח אם עיבוד מקוצר של הספר ייצא לאור ויופץ במערכת החינוך.

לכבוד משתתפי הערב בחצר סרגיי לכבוד המשוררת ד"ר חלי אברהם-איתן כלת הערב העניקה לי את הכבוד להנחות את הערב לכבוד מפעלותיה: כאב השורשים הכפולים (מחקר) מחזור אור, שיר ואישה (קובץ שירים) השקת הדיסק 'מחזור אור שיר ואישה'. הלחין ניסן פרידמן.

לנורית גוברין שלום רב, תודה על שני מכתבייך מ6- ומ13- בנובמבר ש"ז. אשמח מאוד אם תזכי אותי במהדורת הצילום של 'שי של ספרות', בצירוף המבוא הנרחב שלך והודיעיני מה מחירה ואשלח לך את תמורתה. אין אנו רוצים לוותר על מאמרך על חיים גורי. תרומתך למאסף היא מאוד משמעותית. אנא שגרי לנו את מאמרך. נמתין באורך רוח גם למאמרים נוספים שלך.

שלום רוני, תודה על פנייתך. מוגשים לך פרטים על הספר ועל המחבר: על הספר 'שתיקת התרנגול', הוצאת 'אסטרולוג': סאגה משפחתית החושפת את ההוויה הספרדית הססגונית של ירושלים בשלהי תקופת המנדט. הרומן בנוי מעגלים מעגלים המשתזרים זה בזה – הבית, החצר, השכונה (שכונת הבוכרים) וירושלים. פער הדורות ושבירת מסגרות מסורתיות הופכות את הבית להר געש. האב – הסניור פדרה הכל יכול, היוצא למלחמות של כבוד ושמירת הישן - מאבד מסמכותו מול המרד של בני ביתו בניצוחה המתוחכם של אם המשפחה. בני ביתו

שלום רב, אודה לך אם תפרסמי את הידיעה הבאה במדורך: ערב 'אפיריון' בתיאטרון 'ענבל', סוזאן דלאל, תל:אביב ביום 29.12.02 בשעה 20.00 בתוכנית: פרופ' נורית גוברין תשוחח על הרומן 'שתיקת התרנגול' מאת בן-ציון יהושע. משוררים יקראו משיריהם בליווי הכנר ניצן חן.

בשפה פיוטית רהוטה, בתשוקה ארוטית עזה מתפרצת פנטזיה שנבלמת על צוק הסלע. תחושה של חלום ושברו וההתפכחות עם שחר. שירתה של המשוררת שושנה ויג היא מסע בין פנטזיה למציאות עכשווית. מככבים אצלה כאן ועכשיו – הקורונה, בית כלא שבו היא מלמדת אסירים, המשפחה על מרכיביה, החיים עצמם. בין השיטין מבצבצת בדידות עמוקה של משוררת המרחפת מעל הצוק הפונה אל הים הגדול ומחפשת מענה לשאלות קיומיות בין גלי הים המתנפצים אל החוף. הרגשות, הכמיהות והתשוקות נחשפים. הדמיון אצלה יוצא במחול ואפילו דגים יודעים לשיר. בתפילת האברכים על הצוק הפונה לים הטבע מתנגן, ההרים רוקדים כאילים גבעות כבני צאן והים נסוג אל

שלום רב, שופט בתחרות הסיפור הקצר "כתוב" של מפעל הפיס אני החתום מטה מסכים לכהן כשופט בתחרות הסיפור הקצר הנ"ל. רקע: נולדתי בירושלים. אני בוגר החוג לספרות עברית ולימודי מוסמך. במשך עשרות שנים כיהנתי כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית. אני חבר אגודת הסופרים וכיהנתי הן כחבר בוועד המרכזי של אגודת הסופרים והן כיו"ר סניף האגודה בירושלים. אני נמנה על עורכי "ירושלים" (מאסף לדברי ספרות).

עוזיאל חברי היקר, ביקורך אמש בביתי היה מקור לשמחה ולחום הלב. מאחל לך אריכות שנים בבריאות איתנה ובהמשך יצירה פורייה. ובעזרת ה' תוביל את בתך לחופתה ותזכה לנכדים ונינים.כן ירבו. חשוב לי מאוד שתקבל את השכר המגיע לך בעבור עריכת הצוואה ואימות החתימה הנוטריוני

ר' סעדיה עמרמי ז"ל סבא רבא סבא רבא של חווה נתן צוטרין

שלום רב, הרומן 'שתיקת התרנגול' בימים אלה יצא לאור הרומן שלי 'שתיקת התרנגול', שבו מככבת משפחה ספרדית ירושלמית בשלהי תקופת המנדט. זאת סאגה משפחתית על רקע אירועי הזמן, שבה המשפחה נקרעת בין הסניור פדרה המבקש לשמר את העבר לבין דור הבנים המבקשים להיטמע בחברה הישראלית. האם, שהיא פילוסופית עממית, מצליחה בתושייתה לגשר לכאורה על השסע. כמה מקוראי הספר מצאו שהוא בעל פוטנציאל קולנועי או סידרה טלוויזיונית.

שלום רב, פעולת המחלקה לקידום תודעת הזהות היהודית בחבר העמים במסגרת המאמצים המושקעים על ידנו לקידום תודעת הזהות היהודית בקרב בני נוער ומבוגרים בחבר העמים, מוגשות לכם שתי חוברות הדרכה: צעירים בעליה - מבוא לתוכנית השנתית - ישראל כאן ועכשיו; עלה נעל"ה - תוכנית הכנה לצעירים.

חווה יקרה אני מאמין בסגולותיך וביכולותיך הן בפרוזה הן בשירה. אני קורא את מכתביך המלאים דברי הגות, תיאורים צבעוניים ורחשי-לב, שהם מהות היצירה הספרותית. אני בטוח שברגע שתשבי על המדוכה, הבעיות יפטרו מאליהן ותכנסי למשטר של כתיבה ויצירה. דומני, שכתיבה דומה לניצן הנפתח לאיטו והופך לפרח קסום המניב גם פרי שהשתבחה בו ארץ ישראל. את משוררת במעשה וסופרת בפוטנציה. אנא הוציאי הכול מן הכוח אל הפועל.

משה יקר, שמחתי לפגוש אותך במשכנות שאננים. אתה משה, נפש ידידותית ומפרגנת. אגלה לך סוד: הסיפור 'ילד לו היה לי' בא לי כמתת אלוה בחלום. התעוררתי בתדהמה ושירבטתי את החלום, ועם שחר החלום היה לסיפור. ברבות השנים היו לי עוד כמה סיפורים שבאו לי בחלום. יש לך הסבר לתופעה? אני מוקיר את כתיבתך. דומני שאפילו כתבתי על ה'פרומושיקאים' ששבה את לבי.

לחברי בן-ציון יהושע אני משתדלת לפתוח את הבוקר במשהו רוחני לנשמה. הבוקר בחרתי בסיפור שלך, ורוח של נוסטלגיה והנאה עברה עלי. לך תסביר היום לילדים, נערים ואפילו בוגרים, מה פירושו של דבר להיות שוליה של סנדלר. לא סתם סנדלר, אלא סנדלר בירושלים של אז, בתנאים ההם, בכוך המסריח, תחת אש הצלפים מבית הספר לשוטרים. הסיפור נראה כלקוח מספר היסטוריה מיוחד, או מסיפורי אגדות על ימים רחוקים, והרי היה זה רק אתמול ואנחנו חווינו זאת. יופי של סיפור - היה לי בוקר שהזכיר נשכחות וריגש ד"ר עירית אמינוף.

בנצי יקר, מתוך היצירה שלך אתה בורא שורשים ועצי חיים וגן מופלא, וזהו סיפורו של השבט שלנו - סיפור עתיק שמלבלב ומצמיח פירות מתוקים. וכמו שבגן מתקיימים עצי פרי ובושם בהרמוניה, כך כל התכונות הנעלות של אנשינו מתקיימות בך, בהרמוניה, בצניעות, בחכמה, בידע ובלב אחד. מברכת אותך ואותנו במינוי. אשרינו שזכינו בך!

ליאורה יקרה, תודה על מכתבך. עולמו של אביך היה קרוב לעולם שלי. אינני כותב כדי לרצות מישהו או מישהי. אני כותב על עולם שבו צמחתי וממנו יצאתי למרחב. לטוב ולרע. קיבלתי כל כך הרבה מכתבים שהם רחוקים לחלוטין מתפיסת העולם שלך. תופתעי לשמוע שהרומן שלי 'סימורג - ציפור האש' תורגם לאנגלית וייצא לאור בארצות הברית. ויש סיכויים שגם יהיה סרט קולנוע או סידרה. אני מניח שגם יתורגם לשפות נוספות. 'רודף העפיפונים' זכה להצלחה עולמית אולי בגלל העולם שאותו תיאר. הבעייה היא לא בנושאי הכתיבה שלי. באשר למחקרים ההיסטוריים שלי - בספריי העליתי על נס את אביך, שבבחרותו נטל מקל

לכבוד הגב' אליה רביד מזכירת הוועדה להענקת עיטור יקיר ירושלים, 2020 עיריית ירושלים גב' רביד יקרה, כיקיר העיר ירושלים, אני מרשה לעצמי לפנות אליכם בהמלצה חמה להעניק את העיטור לשנת 2020 לאחד מבניה

שלום רב, העימוד החדש והחסכוני נראה בעיניי. תודה. קראתי בעיון את ההגהה השנייה והשוויתי אותה להגהה הראשונה. להלן כמה הערות כלליות: כותרות רצות – כפי שכבר אמרתי לך: יש לתקן את שמי בעמודים הזוגיים ל"בן-ציון יהושע" ולא כפי שנכתב בכותרות הרצות. בעמוד זוגי: בן-ציון יהושע ובעמודים לא-זוגיים: שתיקת התרנגול יש לחזור לעיצוב בגירסה הראשונה: בלי הנקודות, או קטנה לא נטויה. אפשר

שלום רב, מאמרי על וולוז'ין של ביאליק עורר הדים. אני מודה לך על פירסומו ואסיר תודה אהיה אם התמונות יוחזרו לי. אני שולח לך סיפור קצר מפרי עטי (2,750 מילים) ושמו 'לילה על דרך המשי' והוא מתרחש בהרי הקווקז בין אזרביז'אן לגרוזיה. הריאליה היא אוטנטית. הסיפור נכתב בעקבות סמינר למורים מקומיים לעברית, שניהלתי בקווקז. הסיפור מתנהל על פני שני מישורי זמן, שאגדה ומציאות מושלים בהם, כיאה לאותו עולם שעמד מלכת.

רשימתו של אלוני זמורה הפתיעה אותי. ההבדל המהותי ביני לבין יעקב יהושע המזרחן והממונה על העדות הנוצריות במשרד הדתות ואביו של א"ב, הוא בכך, שיעקב יהושע ז"ל, שאותו הכרתי אישית, היה בעל זיכרון פנומנלי והביא בכתיבתו פרקי הווי מהפולקלור הירושלמי. קודם לכן, כתלמיד באוניברסיטה העברית, חקר את העיתונות הערבית והיה לו חלק רב בהכנת המילון הערבי-עברי של איילון-שנער. בן-ציון יהושע, בשונה ממנו, כתב רומנים, נובלות וסיפורים קצרים שברבים מהם מככבת ירושלים. כתיבתי היא בדיונית ומושתתת בצד הרהורי לב גם על מאורעות הזמן ומנהגי המקום בירושלים של היישוב הספרדי הישן. כתיבתי בנויה על דמיון יוצר על רקע מראות ירושלים. סיפוריי הראשונים ראו אור כבר

מוגש לך לפרסום סיפורי "לילה על דרך המשי". הסיפור, המחזיק כ2,700- מילה, מתרחש בקרוואן-סראיי על מצוקי הקווקז בין אזרביז'אן לגרוזיה. העבר וההווה, המציאות והדימיון, הבלדה וה'לאדה' ארוגים בשתי וערב בחוטי המשי. לנוחותך, מצורף דיסקט שבו מוקלד הסיפור.

לבנצי המדריך האחד והיחיד אחרי שפרקנו את המזוודות, תלינו וארזנו הכל במקום, נרגענו ממסעותינו היפים והמהנים באוזבקיסטן. התפננו להביע את תודתנו והוקרתנו במספר מילות תודה. בסיורנו יחד אתך באוזבקיסטן, פתחת בפנינו צוהר קטנטן אל מנהרת הזמן.יחד עברנו בערים יפות ועתיקות כמו,חיווה, בוכרה, סמרקנד וטשקנט. ערים שעמדו מלכת. ההיסטוריה נפרסה לרגלינו. החאנים, המצביאים ההרואים, כמו, אלכסנדר מוקדון, ג'ינגז חאן, טימור לנג צועדים לפננו. צעדנו בערים הבצורות המוקפות חומה ושערי ברזל כבדים, הרמנו את ראשנו אל המינרטים המיתנשאים אל על.

בשנים 1992-1994 שהיתי במרכז אסיה בשליחות ממלכתית. בהוצאת משרד הביטחון יצא לאור ספרי "אוק-יול-דרך לבנה - מסע במרכז אסיה", המתעד בין השאר את הקהילות היהודיות באזור. מתוך שיחות עם מאות רבות של יהודים שעקרו לאזור או כבר נולדו בו למדתי רבות על העקורים היהודים והלא-יהודים שהגיעו לאזור מפולין ומחלקים אחרים של ברית המועצות לשעבר ועל מעשי גבורה הרואיים של יהודים במהלך המלחמה. העמים המוסלמיים של מרכז

שלום ירון עדנה הייתה מזכירתי בהוצאת מאגנס במשך כמה שנים, לצערי לא נשמר איתה קשר. הבן התעניין בילדותו בלאדינו, אך קשר לא התפתח בינינו. אני חייב ליעקב את פירסום הרומן שלי 'פורצי גדר'. הוא שלח בהתלהבות את כתב-היד לעורך הראשי של ספריית הפועלים נתן יונתן. למחרת טלפן אלי נתן ועשה לי 'נו נו נו', שגרמתי לו לילה ללא שינה, כי הוא קרא כל הלילה בספר והחליט לפרסם אותו. הספר של יעקב עם כל היופי שבו הוא לא הושלם בחייו ויצא לאחר מותו על ידי עדנה אשתו. יעקב שהיה מיודד אתי מאוד ואף העסקתי אותו כעורך ומגיה, ידע הרבה על השכונה, אך לא הספיק כנראה לכתוב. ביוטיוב 'בזכות הדמעות של אמא' תמצא תיאור של השוק. בכמה מסיפוריי הראשונים שראו אור ב'עיר באופק' הבאתי סיפורים על רקע השוק.

לכבוד המשורר יעקב יעקב האגף לתרבות עיריית ירושלים שלום יעקב, מוגש לך הסיפור 'ילד טוב מוסקבה' לפירסום בגיליון 'אפיריון' המוקדש לירושלים. לנוחותכם, אני מצרף דיסקט.

טניה מתוקה, המכתב היפה שלך היה הפתעה נעימה בשבילי. את שואלת אם אני עדיין זוכר אותך. איזו שאלה? אני גם זוכר אותך, אני גם לא שוכח אותך. לא מזמן הייתי בסמינר במינסק ואת היית חסרה לי שם. לפני חודש הייתי שוב באוזבקיסטן עם קבוצה אמריקאית וכמובן חשבתי עלייך. בקיץ היו כל כך הרבה מורים שהגיעו ממרכז אסיה לסמינרים בירושלים ואת היית חסרה. כל כך הייתי רוצה לראות אותך קרוב קרוב. אני מקווה שתהיה לנו הזדמנות להיפגש. אראלה סיפרה לי שאת במוסקבה ולא ידעתי מה את עושה במוסקבה. עכשיו אני יודע ואני מאחל לך הצלחה גדולה בלימודים. האם את חוזרת חזרה לאשחבאד? מתי את גומרת את הלימודים?

לכבוד הגב' חנה מיטלר, עורכת תוכניות הספרות, קול ישראל, רחוב הלני המלכה ירושלים שלום רב, מוגש לעיונך ספרי 'שתיקת התרנגול' (רומן) ואני מקווה שתמצאי בו עניין.

ירון ידידי כאח לי, זמן רב חלף מאז שהתכתבנו. אושפזתי בהדסה, צונתרתי ונותחתי בניסיון לשתול לי מסתם בלב. הניסיון להיכנס דרך המפסעה כשל וצוות רופאים הגיעו ליעדם דרך הצלעות. הייתי בסכנת חיים, הורדתי 12 ק"ג ממשקלי. אט אט אני מתאושש ומשתקם ואני עובד על לקט שני של מאמרים משלי ומאמרים על יצירתי. בכרך ב של 'ריח של לחם חם' כללתי שניים ממאמריך. מקווה ששלום לך ואתה ממשיך ביצירתך הברוכה. שלך כתמיד

לסופר ירון אביטוב יקירי, מקווה שראית את תגובתי לשיר שלך... אילו ידעתי שכך יתקבל ספרי החדש שבו אני מושקע נפשית כבר שנים, הייתי מעדיף כירושלמי טוב לשחק בעג'ויים, בפורירות ובקלאס ולאכול עש-תנור ולספור עד מאאאתיים. שלחתי את כתב-היד (שבו התייחסתי להערותיך) וקיבלתי מענה שלילי ממודן, מזמורה, עם עובד והקיבוץ המאוחד, שכל אחת מההוצאות

חווה תודה על גילוי הלב בקשר לנכדייך. אמם זקוקה לאישפוז כפייתי. בימים שהיה עדיין מקובל, המורים הכו אותנו על לא עוול בכפנו, אבל אבי שהיה איש חזק במיוחד פתר את הבעיות באמצעות 'מעשה שהיה כך היה' והביא בפנינו בסוף הסיפור את מוסר ההשכל. לא כל אחד זוכה לאבא מספר סיפורים ולאימא ששרה רומנסרו וממיסה את הלב. לאחר שהחבילה מתפרקת, לדעתי עדיף שלא להתחיל בזוגיות הכוללת חופה וקידושין או מגורים משותפים. נתקלתי לאחרונה במקרה שאב לשלושה ילדים יפהפיים וחכמים במיוחד התגרש ונשא רווקה שילדה לו בן

עזריאל היקר, שמחתי לפגוש אותך פא"פ. בהמשך לשיחתנו ולפי הבטחתך, אני שולח לך את "הראי", סיפור מפרי-עטי. אני גם מצרף דיסקט. אשמח אם "הראי" יראה אור בגיליון קרוב. שלך בברכות, ב"צ יהושע

מר כהן היקר, הנצחת זכרו של חברנו ד"ר אברהם שטאל ז"ל לא מכבר הלך לעולמו בטרם זמן חברנו ד"ר אברהם שטאל ז"ל, שהיה הרוח החיה של המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח מאז ייסודו. אברהם שטאל הוא מחלוצי המחקר על יהודי המזרח והביבליוגרף המוביל שלה. כשהוא התחיל את פועלו, בעיני רבים הייתה זו עשייה לא לגיטימית, בעיקר למי שבא ממרכזי תרבות אחרים. נעשה חסד של אמת עם האיש ומפעלו, אם נמצא דרך נאותה להנצחתו. עלה בדעתי שיוכרז על פרס אברהם שטאל, שיינתן מדי שנה ביום פטירתו כמילגה לדוקטורנט או למסטרנט, המתמחה באחד

שירתם של התאומים הרצל ובלפור חקק מנהלת כבר למעלה מיובל שנים דיאלוג מרתק עם מכמניה של הלשון העברית והתרבות היהודית. השליטה המעמיקה שלהם באוצרות הלשון והתרבות העברית לדורותיה מצאה ביטויה כבר בימי נעוריהם כשזכו להיות חתני התנ"ך העולמי לנוער. השכלתם הנרחבת במקורות העבריים: מדרשים, קבלה, שירת ימי הביניים, התמחות בלשון העברית ובספרות העברית החדשה, יצרו מזיגה וחיבור של ישן עם חדש, התורמים לארומה הלשונית הייחודית שלהם. עולם רב אנפין נחשף בספרי השירה שלהם לאורך כל שנות היצירה שלהם.

האפופיאה של קליטת יהודי עיראק כחלק מהסיפור הקולקטיבי של העליות לארץ יכולה להיכתב רק על ידי מי שחזה מבשרו חוויה זו. היה צריך לעבור זמן עד שהחוויה הצטללה ונוצר המִרווח האמנותי הנחוץ כדי לאפשר את עיבודה ליצירת אמנות. כמה מספריו הקודמים של אלי עמיר היו בבחינת הכנה לספר המשוכלל "נער האופניים", כמו שכמה מספריו של עמוס עוז סללו את הדרך ל"סיפור על אהבה וחושך" 25.02.2019 17:05 עודכן ב: 27.02.2019 18:53 נורית גוברין שמור 26תגובות147שתף בפייסבוק

בנצי, איזה מזל שלא יצא ממך נגר, ולא סנדלר, ולא מסגר, ולא נפח ואפילו לא חייט. זה מזל! ואם אין מזל, אמרו חז"ל, שק ב... וחסל. עירית.

* אהוד היקר, אני מתפעל מהידע של ב"צ יהושע על שבטי מרכז אסיה, ועל היהודים שחיו במחוזות אלה. קראתי את ספריו המלומדים בנדון, שבהם מסופרת גם תרומתו לעליית יהודים אלה ארצה בסכנת נפשות ממש. אם אינני טועה, פרסמתי מאמרים אלה ב"חדשות בן עזר" בזמנו.

שלום רב, החזר תשלום עד חודש מארס האחרון השתתפתי בחוג ליוגה במתנ"ס בקעה, שהופעל על-ידי שמעון. בשל משימות שהוטלו עליי בחבר העמים ביקשתי להפסיק לגבות ממני, בהתאם להתחייבות שלי לבנק, החל מחודש אפריל שבו הפסקתי לקחת חלק בפעילויות החוג.

רוני היקר, אני מצטער שלא ידעתי על העלייה לקבר בשלושים לפטירתה של פועה. חיי - מנעוריי ואילך - היו שזורים בהיכרות שלי עם הוריך. למדתי מהם לא מעט. הרווח הגדול שלי בא לי מההיכרות איתך. אני מלווה אותך במחשבותיי לפחות כבר בהיותך תינוק יפה תלתלים ויפה עיניים. האישיות שלך מחממת לב. לצערי, היום אגיע לאותו בית עלמין להלווייתו של בן אחותי, שחי ונפטר בניו-יורק, אך לבו היה בירושלים והוא ביקש להיקבר בה.

שלום לך בן-ציון היקר רציתי להודות לך מקרב לב על הספר שלך יונים מעל החומה, ספר סיפורים יפהפה שאני נעזרת בו ומשתמשת בו כדי ללמד אסירים. השנה אני מלמדת בבית כלא שפה, ואני חייבת לומר שהספר שלך משמש אותי ואני אוהבת לספר מתוכו סיפורים. הסגנון טוב להקראה ולמשחק בפניהם. תודות מעומק הלב על כתיבה סוחפת ו נעימה! בברכת ידידות שושנה ויג

בטי יקרה, אני עדיין זוכר את ההופעות שלך באירועים שלי. הפעם אני מנחה האירוע. אני רוצה להציע לך בתוכנית: 1. פתיחה - פריטה על נבל 'האוניות עגנו במלטה'. 2. ליווי בנבל קטע קריאה מס' 1 (3-4 דקות) שיר משנות ה-40. 3. תשירי ותלווי את עצמך בשיר 'האוניות עגנו במלטה'. אפשרות שנייה: אני אקרא את טקסט השיר ואת תלווי את המנגינה. 4. קטע קריאה מס' 2 (3-4 דקות) ליווי של שיר משנות ה-50. 5. סיום האירוע: שיר שבת: 'לכה דודי'. אני מקווה שזה נראה לך. בכל מקרה אשמח לקבל את תגובתך.

בן ציון דוד יקר, נפלא שאתה מקבץ את הסיפורים לספר. אחר ההסגר שבע"ה יגיע בקרוב, תזכה להמשך חיים טובים ארוכים בריאים, מלאי יצירה מוארה וקוראיך יזכו לחוות את הפנים והחוץ המיוחדים שבכתביך ותכתוב עוד הרבה. אני מרגישה מאד עם האם פלומה. לכבוד רב יהיה לי אם שירי יודפס בספרך אותו שלחתי לך מתוך הזדהות עם האם והאישה התומכת המגבה והחכמה הנמצאת שם אתך ובתוכך.

ארז יקירי, קיבלתי את 'אפיריון' 68 וקראתי בהתרגשות את דבריך על יורם ברונובסקי, שהיו לנו קשרי עבודה. הוא היה אנציקלופדיה מהלכת ושלט בכל מכמני התרבות העולמית. חבל על דאבדין. אני שולח את הסיפור 'פרידה' לפירסום ב'אפיריון'. צרפתי גם דיסקט. הסיפור טעון ויש בו גם מימדים נוספים מעבר לסיפור הגלוי. אשמח אם לא יחול עליו חוק ההתיישנות.

שלום בנצי, כתבתי מה שכתבתי מתוך הערכה כנה וידידות של עשרות שנים שבמהלכן צפיתי בפעילותך ועקבתי מקרוב אחר פרסומיך. רצ"ב המאמר עליך ואתה בוודאי רשאי להפיצו בכל מקום שתרצה, בציון כמובן הפרסום הראשון באב"א. קיבלתי מבנימין בן-דוד גם תדפיסים של המאמר ואשלחם אליך כי אני שומר ומפיץ את מאמריי כקובצי PDF על המחשב. אגב, כמה קלקולים במאמר מבחינת הלשון והעריכה אינם בגיני.

שלום, מוגש לך ספרי 'שתיקת התרנגול' (רומן), שראה אור לאחרונה. 'שתיקת התרנגול' הוא סיפורה של ירושלים בשלהי תקופת המנדט ושנות הבראשית של המדינה. עיר של לחם ומלחמה. במעגלי הספר - הבית, החצר, השכונה וירושלים – קנאות חשוכה מול עולם משתנה. הסאגה המשפחתית היא גם מיקרו קוסמוס של העיר. אשמח לקרוא הדים על ספרי החדש, שאני מקווה שתמצאי בו עניין. אני מצרף כמה פרטים על הספר ועל מחברו וכן צילום איגרת שכתבה לי פרופ' נורית גוברין מאוניברסיטת תל-אביב, המדברת בעד עצמה.

חווה מלחמות ידעתי די והותר. מלחמת העצמאות בה הייתי ילד ברחנו ממקום למקום למצוא מקלט. אבי נפצע אנושות כשהלך ל'ברמן' להביא לחם ללקוחותיו במכולת (ומת כעבור זמן מפצעיו). בבוקר כשחזרנו הביתה לאחר הפגזה כבדה, התקרה הייתה הרוסה ורסיס פגז בגודל אגרוף חדר לכר הנוצות שעליו אני מניח את ראשי והפיץ את הפלומות לכל רוח. יצאתי חי. המלחמות מלוות אותי מאז. פעולת התגמול בקלקיליה, פעולת התגמול על עמדות הסורים על חוף הכינרת. ולאחר מכן ארבע מלחמות (אני נושא ארבעה אותות): סיני (56), ששת הימים (67), כיפורים (73), לבנון ראשונה (82). בשנת 1992 יצאתי בשליחות המדינה ('נתיב') לחלץ יהודים באזורי קרבות ומלחמת אזרחים בדושנבה טג'יקיסטן. תחת אש הנחתנו מטוסים והעלינו יהודים. אינני גיבור. אני דוד הקטן, פטריוט מהשורה. כמו רבים אחרים רציתי לשוב הביתה לשלום למשפחתי וילדיי וברוך ה'זכיתי לילדים, נכדים ונינים. הייתה לי אישה ושמה תקווה ותמיד מצאתי בחיי שביב תקווה. חברים טובים - והם מעטים מעטים - הם המשואה שאנו צועדים לאורה.

אלי יקר, קיבלתי את הפרק מתוך הרומן שלך. הצלחת לסקרן לגבי ההמשך. התקופה שנות החמישים וכנראה הבאת את סיפורו של נורי (אלי עמיר?). בראשית שנות ה-60 עליתי בקביעות בשיירה המשוריינת להר הצופים כדי להוריד ספרים של הוצאת מאגנס שנשארו בהר הצופים. עליתי וחזרתי באותו יום. לא אחת היה חשש שהלגיונרים הבדואים, שעמדו צמודים לפתחים, יפתחו עלינו באש מהסטנים שלהם. תמיד עמד שם איזה בריון שלנו שעקב בדריכות על התנהגותו של הלגיונר. לא פעם הם ירו והרגו חפים מפשע ותמיד אמרו שהיה זה לגיונר משוגע.

פעם ביקשתי / למעשה שאלתיך, מהי משמעות האושר עבורך ולא כהגדרה מילונית, מעניין מה תשיב. אני עונה על שאלתך במחשבה ספונטנית, משמעויות הדברים דורשים עיון ובירור פנימי מעמיק וגם אז לא נגיע לכל לשלם. למה שקוראים יצירה של האדם לעניות דעתי,היא מלאכת חיבור/ליקוט מהתבוננותו הבנתו לימודו ומדרגתו, כן דחף לשתף לבטא הרהורי לב, רגש ודמיון. ביצירה הגדולה של הבורא כל הידע, תמיד יחסר לאדם מה, כי מפת המעשים, חלקם הגדול נסתרים גנוזים, כמה שנלמד בשנות החיים וגם התיימרות "המדע" להבין ולהשיב על שאלות גדולות מצומצמת, בתוך עטיפת מסתורין. יצר האדם ותשוקותיו כמיהותיו, מורכבים כפי שאמרת ממכלול, הם מרוסנים וגדורים במידות חוקי מוסר, מעלות ופשרות לנהוג כמה שאפשר בין אדם לרעהו, למנוע היווצרות כאוס במבנה החברתי והאנושי של

To the writer Esther Cameron, I hope my book will carry you on the wings of the 'Simorgh' to realms that disappear from sight but are close to your heart. In appreciation Yours Sincerely

ELDAR, MY DEAR FRIEND, SHALOM TO YOU AND TO YOUR WIFE. THANKS FOR YOUR WARM LETTER. I COULD'NT FORGET THIS NIGHTS WE SPEND TOGETHER IN THE KARAVAN SARAI IN SHEKI. UNDER THE INFLUENCE OF THIS NIGHT I WROTE A SPECIAL STORY "A NIGHT ON THE SILK ROAD

Dear my young friend, Thanks to got you didn't forget our trip in an Indian train. I remember you and your lovely family as a good memory from India. Really, you and your letters are so lovely. Since our last meeting, I visited already more few countries: China, Hong Kong, Thailand, Uzbekistan and Switzerland. Always, I like so much to meet during my journey new people from difference cultures. In spite of this fact, I found equal characters among Mankind - love,

* אלי עמיר היקר, קראתי בעניין רב את מאמרך שראה אור ב'הארץ' וגם ב'חדשות בן עזר'. הזיכרונות שהעלית מבורכים ומעוררי מחשבה. המאמר החזיר אותי לוויכוח בראשית שנות המדינה שבו נאמר שאם בני עדות המזרח, הדוברים ערבית ומכירים את המנטליות הערבית, היו מנהלים את המשא ומתן עם הערבים, היינו מגיעים למחוזות אחרים בקשרינו עם הערבים. לשבחך אלי יאמר, שבנשמתך אתה ישראלי שהצליח להטמיע בתוכו הן את התרבות יהודית-ערבית והן את התרבות האירופית ונתת לכך ביטוי גם ביצירתך. הרבה ספרים תורגמו מערבית לעברית אך לא מספיק תורגמו מעברית לערבית.

יקירי משה והמברך יבורך! בן-ציון יהושע ב אפר׳ 14, 2018 23:26, משה גרנות כתב: אני, כמובן, מסיר את הכובע בפני יקיר עיר הנצח, ירושלים. נסיעה טובה, וחזרה בטוחה, משה גרנות

לבקשתך, אני מצרף תקציר: על 'אהבת ציון וציונות אצל יהודי אפגניסטן' שוחח ההיסטוריון והסופר בן-ציון יהושע-רז . הוא סיפר כי משאת נפשו של היהודי האפגני הייתה תמיד 'ירושלים' – מונח שחבק בתוכו את ארץ ישראל כולה. מגיל רך למדו התלמידים עברית והוכשרו להתפלל ולקרוא בחומש. רבני העדה חיברו ספרים בלשון העברית, שהודפסו בירושלים. מולא יוסף מלמד גרג'י מציג בפירושו לתהילים משנה ציונית מסודרת, שמסקנתו היא שמתוך הסבל של ארץ ישראל הנפש מזדככת ומחזקת את האמונה באל. מילדותם שרו בני העדה פיוטים עבריים שבהם תפילה לקץ הגלות, לקיבוץ גלויות, לביאת המשיח, לבניית המקדש וחידוש הקרבנות. מאמצע המאה ה-19

תוכנית שירי אור א. שירי חנוכה במהלך הערב. ב. עורך ומנחה: הסופר בן-ציון יהושע ג. הדלקת נרות - המשורר איתמר יעוז-קסט. יקרא גם שיר. ד. דבר ברכה - היו"ר בלפור חקק, שיקרא גם שיר. ה. משוררות ומשוררים קוראים שירי אור: 1. בלפור חקק 2. איתמר יעוז-קסט

חן חן לידידנו יהושע בן-ציון!!! שנבחר להיות יו"ר לאתר האפגני ע"י צוות המערכת אנו מאחלים לו וגם לנו הצלחה רבה בתפקידו החדש !!!בן-ציון היקר !!זה מזכיר לי (מעט בהומור) את סיפורו של יפתח הגלעדי אשר זקני גלעד(בצר להם)באו אליו ובקשו ממנו להיות להם לראש וקצין (ספר שופטים)וכך זה הפסוק!! לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון !!!

ספרו האחרון של בן-ציון יהושע - 'שתיקת התרנגול' - חושף את ההוויה הספרדית הססגונית של ירושלים בשלהי תקופת המנדט. יצירתו בנויה מעגלים מעגלים המשתזרים זה בזה – הבית, החצר, השכונה וירושלים. פער הדורות ושבירת מסגרות מסורתיות הופכות את הבית להר געש. האב – ה'סניור פדרה' הכול יכול, יוצא למלחמות של כבוד ומאבד מסמכותו מול המרד של בני ביתו בניצוחה המתוחכם של אם המשפחה. בני ביתו מבקשים למרוד בישן ולפתוח דף חדש בחברה הישראלית.

שלום רב, אשמח מאוד אם תביאי את הידיעה הבאה במדורך. ביום שלישי, כ"ג בחשוון 29.10.2002, בשעה 20.00 אירוע בבית עגנון (רח' קלוזנר 16, ירושלים) לרגל צאת ספרו של בן-ציון יהושע 'שתיקת התרנגול' (רומן על רקע של ירושלים בשלהי המנדט) בהוצאת 'אסטרולוג'. משתתפים: ד"ר אורנה בזיז, ד"ר נפתלי טוקר, המשורר הרצל חקק. מנחה: המשורר יונתן גורל. הזמרת נורית הניג תשיר שירי רומנסרו בלאדינו.

ואו איזה סיפור כל מילה מלאה בהומור, אי אפשר להפסיק לקרוא, ואי אפשר לפספס משפט, ילד טוב ירושלים של פעם והחמלה מלאנה שאני כה אוהבת גלגלה אותי מצחוק. כל הכבוד לך לא סתם אני מצדיעה לסיפוריך הנפלאים. תבורך.

בתה של לאה, ששמה מיכל, היא בקשר התכתבות אתי. נפגשתי בתל-אביב אתה ועם האחים שלה. זה היה מרגש. לאה הייתה אישה מקסימה. חמה מאוד. יצחק שעבד בסבלות עם תלת אופנוע היה בדחן. הם גרו בשכונת שפירא לא רחוק מאחיותיי שרה ודבורה (שתיהן ז"ל ). פגשתי לא פעם את מיכל אצל אחותי שרה. כשהייתי ילד קטן. אני זוכר שלילה אחד קראו מלמטה להוריי. התברר שנוריאל היה

לפרופ' נורית גוברין שלום רב, תודה על מכתבך. "ירושלים" כרך י"ט כבר נשלח אליך. אני מקווה שכבר הגיע לידייך. נשמח מאוד לפרסם את מאמרך שיעסוק ביצירתו של חיים גורי. כדי לא לחזור ולפרסם אותו מאמר פעמיים – במסגרת 'ברית עברית עולמית' וב'ירושלים' – כדאי שתרחיבי את היריעה בגירסה המיועדת ל'ירושלים' (עד 10 עמודים) על יצירתו של חיים גורי ותעניקי למאמרך כותרת שונה. תשומת הלב שאת מתכוונת להקדיש ל'שתיקת התרנגול' בכנס מדעי-ספרותי הוא משובב לב. אני מקווה שהנושא יתקבל. אשמח להאזין לדברייך.

מוגש לך הסיפור 'הראי'. אשמח אם יראה אור ב"עכשיו". לנוחותכם, אשמח לשלוח לכם דיסקט שיחסוך את מלאכת ההקלדה. ברצון אקרא הגהות. אנא הודיעוני בהקדם על החלטתכם. שלך בברכות,

ה ז מ נ ה יום ירושלים בשיר וסיפור ערב חגיגי להשקת הספרים: ריח של לחם חם – על יוצרים ויצירות – מאת הסופר בן-ציון יהושע משורר של חצות – מאת המשורר בלפור חקק אנא בכוח, אנא בשיר – מאת המשורר הרצל חקק

מנחה: בן-ציון יהושע אלי אשל – פותח בשיר בלדינו בשיתוף עם הקהל תודה לאלי אשל ולקהל היקר. איילה, מרב, שלומית ומיכל היקרות, משפחת ישי על כל שלוחותיה, קהל יקר! ביעף חלפה שנה מאז לכתו של אהובנו אורציון ישי, שאנו, חבריו ומוקיריו הרבים, קראנו לו: ישי!

חווה [נתן, משוררת], אהבות שלא התממשו לרוב אינן פואטיות וכרוך בהן שברון לב. האם באמת יש איחוד של לבבות שבורים בעולם האמת? הדמיון האנושי מאפשר לפנטז כל אהבה ועת דודים בתוך בימת החיזיון שבראשנו מבלי לקחת אחריות כלשהי. הרבה אהבות מתות קודם שנולדו בגלל מעצורים ומחוסר אומץ ללכת עוד צעד קדימה ומחשש של 'מה יאמרו?' הרבה נכתב על לילא ומג'נון [פירושו משוגע ולא דיבוק].

במאי 2022 תצא מהארץ משלחת שתיפגש עם מלך מרוקו מוחמד השישי. בין חברי המשלחת יהיו צמד המשוררים התאומים הרצל ובלפור חקק. לקראת בואם למרוקו הם עוטרו בתארים 'שגריר של כבוד' ו'דוקטור של כבוד'. לא רק זאת גם זאת, בטקס רב רושם הוענק להם לאחרונה 'פרס מפעל חיים' מטעם אח"י – אגודה לעידוד מחקר, ספרות ואמנות שליד מרכז מורשת יהודי בבל. אחרי שנים ארוכות של התעלמות מיצירתם הם זכו השנה גם בפרס השירה של אגף תרבות יהודית, במעמד שר החינוך. הם זוכים השנה במה שלא זכו כל שנות חייהם. נראה ש'נסדקה' ההתעלמות מצמד המשוררים המחוננים האלה.

יהושע בנצי השורק כמו יהושע בן נון כבש עמנו בסערה את ג'ורג'יה, הוביל אותנו בחיפוש אחר סודה של המדינה ובדרך בהתלהבות אגב אורחא סטה קצת לטשקנט ולבוכרה היפה. שרק והצעיד אותנו בגשם זלעפות עם מטריות בפסגות; הביא אותנו אל ביתו של בן הסנדלר בגורי, זה שדרס ברגל גסה ארצות ותרבויות. למדנו הרבה תאריכים, שמות של קדושים ולוחמים בדרקונים ומספרים על דתות, אחוזים של חקלאים, של עובדי תעשיה ושל אנשי שירותים...

לנתן יונתן שלום רב, אתה איש מעורר קינאה. עשית משהו מופלא בירושלמים שלנו. בחושים המיוחדים שלך קראת את האוכלוסיה המגוונת שהשתתפה בערב לכבוד "תה אנגלי בירושלים" ודבריך חדרו לליבם של יהודים של יומיום ולראשם של אוהבי ספר. עשרות התקשרו לביתנו.

אבא מספר הסיפורים. המציא את אופרת הסבון בין מנחה למעריב. מחנך באמצעות הסיפורים במקום מכות. לילות החורף בירושלים – מתחת לשמיכה והסיפורים של אבא. רק אימא שהולכת למטבח להביא תה חם וסחלב חם מסתובבת כל החורף מנוזלת. שרה בלדינו בלילה. היא בוכה ואני מצטרף. \ מה בין סופר לפסיכופט? - להעלות ולהוריד מסך. אוהב את הדמויות. גם את הרשעים שבהם. אין אדם שכולו טוב ואין אדם שכולו רע. יש ימים ויש שעות.

שלום רב, ברצוני למחות בפניך על יחסה של שגרירות ישראל באקוודור כלפי הסופר הישראלי ירון אביטוב, העורך את ספר השואה, שבו אני משתתף. השתתפתי גם בספר "ירושלים" והתרשמתי מהקצועיות ומרצינות העבודה של הסופר אביטוב, שתרמה רבות להסברה הישראלית.

משוררות, משוררים וסופרי ישראל, קהל יקר, חג אורים שמח נילי אמיר-סגל ילידת העיר תל-אביב. חיה ויוצרת כיום בראשון לציון. בעברה מורה לספרות וכמדריכה לדראמה. כותבת שירה וסיפורים קצרים.ספר שיריה "בעקבות האור" יצא לאור ב-2007. השיר שבחרה לקרוא - הולכת בעקבות האור מתוד ספר שיריי "בעקבות האור" הלך ודעך הלך וכלה האור. חשרת עננים כבדה כיסתה את גופי

בנצי היקר, דבריך בחדשות בן עזר מרגשים ומשמחים. אתה נראה צעיר הרבה מגילך. הלוואי שאני הייתי נראה כמוך. אתה איש נעים, בעל אישיות מלבבת, ואתה חתום על מספר מפעלים ספרותיים ומחקריים אדירים. אני מניח שהמקלדת שלך רק בתחילת פעילותה המבורכת. בהערכה גדולה ובהוקרה,

* שלום משה גרנות. בתוך ים המלל שנכתב על עמוס עוז. כמה מן הסופרים שכתבו עליו ניסו באותה הזדמנות לשרבב ולשווק גם את מרכולתם האישית. והנה הריאיון שלך, מלפני ח"י שנים כמעט, עם פרופ' עמוס עוז, בחדרו הקטן באוניברסיטת באר שבע, הוא לדעתי ריאיון מופת ואחד הראיונות הטובים שנעשו עם עמוס עוז. שאלותיך הצביעו על היכרות מעמיקה שלך עם יצירתו העניפה ועם השקפת עולמו ואמונותיו של עמוס עוז. מעניין שעמוס עוז היה פחות מוכן להיכנס לעורם של גיבוריו ולפרשם, אך היה מוכן ביתר קלות לפרוס את משנת ואת האני מאמין שלו.

בקר טוב בנציון היקר! קראתי את המאמר של יוסף טובי, [אני זוכרת אותו היטב מן האוניברסיטה בקומה העליונה של בנין מייזר באחד החדרים האחרונים. דומני שהוא בן גילי או מעט צעיר יותר ולמדנו באותן שנים, במייזר]. המאמר הזה עושה לך כבוד ויקר, בלשון ילדינו משהו משהו!!! נפלא ממש. השפה בגובה העיניים הוא מנתח אותך ועושה כל מה שיש לעשות אבל כך שכל קורא יבין ויוכל להזדהות. מאמר נפלא, פשוט במובן הטוב של המילה,

שלום רב, סיוע קרן בית הנשיא להוצאה לאור לאחרונה השלמתי כתיבתו של הרומן "יונה בודדה על בלקון", שבו מובא סיפורה של ירושלים בין שנות השלושים לשנות הששים. הספר בנוי מעגלים מעגלים - הבית, החצר, השכונה והעיר, על צבעיה וריחותיה. הכול דרך סיפורה של משפחה ספרדית ירושלמית הנאבקת במאורעות הזמן מבחוץ ובמאבקי הכוח מבית, כשדור הבנים מחפש את דרכו בקטבים של החברה הארצישראלית.

שלום רב, מוגש לך סיפור מפרי-עטי בשם "מעשה ניסים של מריקולוס אוריינטאליס", בצירוף תקליטון. בסיפור 2,600 מילים. אשמח אם הסיפור יראה אור ב'מאזנים' במועד קרוב. אני מודה לך על תשומת ליבך.

שלום רב, העימוד החדש והחסכוני נראה בעיניי. תודה. קראתי בעיון את ההגהה השנייה והשוויתי אותה להגהה הראשונה. להלן כמה הערות כלליות: כותרות רצות – כפי שכבר אמרתי לך: יש לתקן את שמי בעמודים הזוגיים ל"בן-ציון יהושע" ולא כפי שנכתב בכותרות הרצות. בעמוד זוגי: בן-ציון יהושע ובעמודים לא-זוגיים: שתיקת התרנגול יש לחזור לעיצוב בגירסה הראשונה: בלי הנקודות, או קטנה לא נטויה. אפשר

לכבוד מר שלמה ונטורה המרכז לשילוב מורשת יהודי המזרח משרד החינוך והתרבות ירושלים נכבדי, קראתי את כתב-היד של הסיפור-אגדה של להלן חוות דעתי: כתב-היד עניינו סיפור אהבה בין צעירה יהודיה לבין צעיר ארמני בעיר ג'ולפה באיראן. המחברת היא בעלת יכולת כתיבה ובעלת סיגנון ייחודי משלה - לשון עשירה

שלום רב, מוגש לכם מאמרי 'יהודה בורלא – ריאליסטן לירי שגלה מעירו', שראה אור ב'ירושלים – מאסף לדברי ספרות', כרך י"ט, עמ' 230-221. לצערי, הסופר יהודה בורלא הולך ונשכח ומצאתי לנכון לכתוב עליו. במשרד החינוך מחפשים את היצירה הספרדית-מזרחית - ראוי שישובו ויגלו את יהודה בורלא.

ליואב חייק, שלום רב שמחתי לשמוע מפי אורציון ישי על הסכמתך לערוך ערב ספרותי בבית הסופר בתל-אביב לשני המספרים הירושלמיים לרגל הופעת ספריהם החדשים: בן-ציון יהושע: תה אנגלי בירושלים, בהוצאת ירון גולן אורציון ישי: בעקבות השמש החמישית, בהוצאת גוונים להלן הצעתנו המשותפת למבנה הערב הספרותי: הנחייה: יואב חייק - נשמח אם תקבל על עצמך את הנחיית הערב. הנחייה שבמסגרתה גם תראיין אותנו. תודה מראש. דברים על היצירות:

סנדלר ושמו יוחנן (סיפור) מאת בן-ציון יהושע תודה לבבית על פירסומו הקרוב של הסיפור. אני מצרף תחריט משנת 1880 ובו מגולפים 'סנדלרים יהודים בעיר העתיקה בירושלים'. בברכת מועדים לשמחה, ב"צ יהושע

לכבוד מר ירון סחיש שלום, מוגש לך ספרי 'שתיקת התרנגול' (רומן), שראה אור לאחרונה. 'שתיקת התרנגול' הוא סיפורה של ירושלים בשלהי תקופת המנדט ושנות הבראשית של המדינה. עיר של לחם ומלחמה.

בנצי, כן, משהו מתוך זה אורציון סיפר לי וקראתי גם את סיפוריו על מונסטיר. היה לו חיבור עמוק למורשת שלו שבאה לידי ביטוי גם בכתיבתו. למשל הסיפור על ספר התורה ועוד. קראתי גם בעצמי על מונסטיר על קצה המזלג. לשם לא הגעתי בביקור שלי ביוגוסלביה, כך שאתה ללא ספק מכיר טוב ממני את הנושא. אבל נדמה לי שבין השורות קראתי במכתבך הקודם על "אף פעם לא ידעתי לאן" אולי רמז למשהו אחר שאני מבין אותו וחשבתי עליו בעצמי. אבל סייג לחוכמה שתיקה. כל טוב

שלום, מוגש לך ספרי 'שתיקת התרנגול' (רומן), שראה אור לאחרונה. 'שתיקת התרנגול' הוא סיפורה של ירושלים בשלהי תקופת המנדט ושנות הבראשית של המדינה. עיר של לחם ומלחמה. במעגלי הספר - הבית, החצר, השכונה וירושלים – קנאות חשוכה מול עולם משתנה. הסאגה המשפחתית היא גם מיקרו קוסמוס של העיר. אשמח לקרוא הדים על ספרי החדש, שאני מקווה שתמצאו בו עניין.

לכבוד מוזיאון לאמנות אסלאם יד ל.א. מאיר רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים לידי מר אבישי ירקוני שלום רב,

שלום ירון בעמוד 35 של ספר הזיכרון לישי מופיע מאמרך על 'כתום' תחת הכותרת 'תבנית נוף הולדתו'. בעמוד 48 במדור 'אורציון ישי בעיני עצמו' מופיעות התשובות של ישי לשאלותיך (בלי שאלות השואל). לאחר התשובות שלו לשאלותיך, מובאות תשובותיו לשאלות שלי (כשיטה: בלי השאלות). בחוברת מובא גם ההספד שלי עליו בבית ההלוויות. לי אין חוברות זולת אחת אישית. כדאי שתפנה לבתו ותבקש שתשלח לך.

סיפרתי ארבע שעות היום את סיפוריך. כשהיה ביטוי מעניין רשמתי אותו על הלוח, ושאלתי אותם מה אומר הביטוי. הם הבינו הכול. למשל המשפט של הבחור שפתר תשבצים בליל חופתו רשמתי על הלוח ובסיום הסיפור רשמתי להם את התשובה. גם באוכלוסייה יש ערבים ישראליים שהמילים דיברו אליהם. רק מילה אחת לא הבנתי בסיפור היה כתוב לחלוחית / מה זה? זה היה מאתגר גם עבורי שאלה סיפורים על חתונה והם בכלא והסיכוי היחידי שלהם לראות אישה הוא כשהמורה או הצוות מסביב של הסוהרות והעובדות הסוציאליות בסביבה או בביקורים המשפחתיים. הם מאוד נהנו ולא יכולתי להפסיק כל השיעורים היום ההתייחדות עם הסיפורים שלך. בחרתי שלושה. רק את הסיפור שבו הכלה פוצעת את החתן באף שקראתי

אהובתנו שמעתי מפי הגבורה [אילנה] על ניתוח שאת צריכה לעבור. כולנו תפילה שהכול יעבור לשלום ותצאי ממנו בריאה וחזקה ונחגוג לך כדת וכדין השקות [מיין הרקח]. בשבוע האחרון, אולי בגלל מזג אוויר סגרירי, חשתי מלנכוליה ותחושת ריקנות. הטרידו אותי שאלות עקרוניות על מהות החיים. הלילה חלמתי חלום מסויט שאני קברן וקובר איזה שונא ישראל. במעמקי הקבר אני חש מחנק בגרוני מחמת האבק ומבקש שיחלצו אותי מהקבר. ואכן אני נחלץ.

בנצי היקר, חשה את ההוד בכתיבתך אותי. את האהבה לאגל הטל, לעלה הכמוש של עץ התות, לשורשי עץ החיים של הקדומים לנו, לציפורי הנוד הכומסים את סוד המסע - ולשמוע את האלוהים צוחק בתוך מקל של כורכום זה להיכנס בסוד הידיעה. תודה על מילותיך הרוקמות אור מבורך בתוכי. הלב נרגש עד מאוד.

למוטי שלום רב, אני עומד להנחות ערב ספרותי, שיתקיים ביום חמישי, 9 בפברואר 2006, בשעה 19.00: הנושא את השם: 'סיפור הפרברים – שכונות ביצירתם של משוררים וסופרים' הערב יוקדש לספריהם החדשים של היוצרים הבאים: הסופר אורציון ישי, על ספרו: 'לשתוק עם פרננדו' (קובץ סיפורים) הסופר עוזיאל חזן, על ספרו: 'זה לא אותו הבית' (רומן) המשוררת כרמלה בן ישי, על ספרה: 'זמן הכרם' (קובץ שירים)

נכבדיי , מי שעוקב שנים אחר ספריו של הסופר בן-ציון יהושע – לומד להעריך את המחויבות שלו לספרות העברית לדורותיה. הכתיבה שלו שואבת מן הרבדים השונים, מן המשקעים של השפה העברית, ואתה הקורא יודע שלא אלמן ישראל: דורות של יצירה אינם נשכחים, וסופר בישראל יודע לצקת את כתביו כנדבך על נדבכים קודמים, יצירות הכתובות בכישרון ובעומק. והמיוחד בכל התמהיל הזה – ירושלים ספוגה בכל חלקיק של סיפוריו ושל הרו מנים שלו. קריאה בסיפוריו של בן-ציון יהושע אכן מענגת אותנו בזיכרונות, באוצרות רוח שלא נשכחו. הנוסטלגיה כמו מבקשת להקל עלינו להתמודד עם המשבּרים, עם צער הדמויות. לפנינו סופר רב

שלום רב, קיבלתי את מכתבכם מיום 16.7.2002 בשנת 1988 פרשתי לגימלאות מהאוניברסיטה העברית. מהגימלה ששילמה לי האוניברסיטה העברית היא ניכתה כחוק דמי ביטוח לאומי עד להגיעי לגיל 65 בשנת 2001. בשנים 1988-1992 עבדתי כשכיר בעיריית ירושלים והעירייה ניכתה לי דמי ביטוח לאומי כחוק. בשנים 1992-1994 יצאתי בשליחות ממלכתית מטעם משרד ראש הממשלה ונוכה ביטוח לאומי כחוק. בשנים 1994-1996 עבדתי בעליית הנוער ונוכה ביטוח לאומי כחוק. בשנת 1998 עבדתי במכון 'שלם' ונוכה ביטוח לאומי כחוק.

* תגובתה של ד"ר עירית אמינוף על מאמרו של בנציון יהושע ב"חדשות בן עזר" על ספרו של אלי עמיר "נער האופניים": בנציון היקר, קראתי, מדהים, לא מספיק לי לכתוב. אטלפן אליך ונדבר. הרשימה נהדרת נהדרת! שלך עירית * שלום בן ציון דוד יהושע, קראתי את מאמרך ב"חדשות בן עזר". אלי עמיר זכה שתכתוב עליו ועל אותם הזמנים במאמרך. מי כמוך הכיר וחווה את התקופה, אותה, תיארת בתיאורים חיים ובלשון רהוטה עם הרבה רגש וגווני צבע בספריך הייחודיים. אנחנו ,הילדים והנוער שגדלנו באותן שנים של המעברות, העליות וירושלים עם החומה, הסכנות וקשיי חיים.

שלום רב, אודה לך אם תביאי את הידיעה הבאה במדורך. ערב 'אפיריון' בתיאטרון 'ענבל', סוזאן דלאל, תל:אביב ביום 29.12.02 בשעה 20.00 בתוכנית: פרופ' נורית גוברין תשוחח על הרומן 'שתיקת התרנגול' מאת בן-ציון יהושע. משוררים יקראו משיריהם בליווי הכנר ניצן חן. אני מודה לך.

עמנואל היקר, שמחתי שיש עדיין מישהו ב'נתיב' שזוכר אותי ואולי את תרומתי הצנועה למערכת. עיסוקיי רבים - באוצר, בכתיבת ספרים (בקרוב ייצא לאור ספר חדש שלי - רומן בשם 'שתיקת התרנגול'), בהרצאות בארץ ובחו"ל ובמסעות תיירותיים, שבהם אני מדריך קבוצות לדרך המשי ולקווקז – ארמניה, גרוזיה ואזרבייג'אן. בחודש ספטמבר נכונו לי שתי קבוצות שאיתן אעשה את המסע המשותף שלנו באוזבקיסטן. שים לב לכתובת החדשה שלי: רמת בית הכרם, רחוב משה קול 33/9, ירושלים 93715. אשמח לראותך אצלנו באחד מביקוריך האמיצים בירושלים.

בלפור והרצל ידידיי היקרים אני לא צריך לספר לכם על חיבתי ורגשותיי כלפיכם ולגבי יצירותיכם במשך יובל שנים! מעולם לא התעלמתי מיצירתכם, אדרבא ידעתי להוקיר ולהעריך את מקומכם בין גדולי המשוררים שקמו בעת החדשה ואת החברות היחידאית בינינו, ששום סערת הזמן לא יכלה לה. הנה רשימת המאמרים עליכם, שנשאו את שמי והזדהיתי בהם עם כל מילה: 1. דיאלוג פואטי, חדשות בן עזר 1214 26.1.17 2.שירת תאומים במערכה 1970 3. הם עשו זאת שוב, במערכה 1972

בנצי יקירי, תודה רבה על התייחסותך. עמוס רומם ופאר את ייחוסו ונתלה באילן גדול . אנחנו היינו צריכים להתחיל מתחילת ההתחלות . תודה יקירי, יש לך סיבות רבות להיות גאה בעצמך ובהישגיך . שלך אלי [עמיר]

הרצל ובלפור יקרים, הבוקר התקשר אלי ג"י וכולו התנצלות: 'לא התכוונתי' וכו'. אמרתי לו: "עשית מעשה שלא ייעשה. איך העזת להשמיט את שמו של בלפור ולייחס הכול לעצמך? אם אתה רוצה - נצא למלחמה זה נגד זה עד אחרית ימינו. כתבת מה שכתבת ותשובתנו העמידה דברים על דיוקם. בוא נסתפק בזה." הוא היה אפילו אסיר תודה. עם זאת, הוא אדם לא צפוי ועלול להטיל ביצים של צפע. ראש חודש כסלו מבורך. חודש של אור ונאורות

לאשר רייך שלום, מוגש לך סיפור קצר (כ1,300- מילה) ושמו 'סנדלר ושמו יוחנן'. אשמח אם תתן בו את עינך הטובה ותפרסמו בקרוב. מצורף דיסקט שעליו מוקלד הסיפור וכן מעטפה מבוילת לתשובה. בברכה,

שלום רב, אודה לכם אם תיגבו את שכר הסופרים (או התמלוגים) המגיעים לי בגין: שידור רדיו (תוכנית בת שעה) ביום 5.1.2001, שעה 12.00. שם התוכנית "בית הוריי" בעריכת רות בקי. התוכנית תשודר בימים הקרובים גם בשידור חוזר. לא מכבר פניתי אליכם וביקשתי את עזרתכם בגביית תמלוגים כדלהלן: הארץ - תרבות וספרות - יום שישי 28.7.2000- - עמוד שלם (כולל הצילומים). שם המאמר שלי: "בתולות

לאמנון, שלום אני משגר אליך שני סיפורים. בחר באחד מהם לפי הבנתך. שאלון השם המלא: בן-ציון (דוד) יהושע (רז) תאריך הלידה: 26.5.36 מקום הלידה: ירושלים ארץ מוצא: אב - אפגאניסתאן (100 שנים בארץ). אם - ספרד - מוותיקי היישוב בארץ (משפחת אלקלעי) מקצועות - מנהל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית, מנהל אגף יחסי ציבור בעיריית ירושלים, שליח ממלכתי במרכז אסיה הסובייטית. אב לבן ולשתי בנות וסב לשבעה נכדים ונכדות.

אברהם יקירי, תודה על נכונותך ונכונות ועד העדה לערוך ערב לכבוד ספרי 'שתיקת התרנגול' - סאגה משפחתית החושפת את ההוויה הספרדית הססגונית של ירושלים בשלהי תקופת המנדט. נתנו את הסכמתם העקרונית להשתתף בערב הזה (יש לתאם את לוח הזמנים): הגב' בלהה בן-אליהו – הנחשבת מאוד בתחום הספרות ומושכת מאזינים (טלפון 6527879). המשורר יונתן גורל – (טלפון 6763574; 050-644048) הסופר אורציון ישי – (טלפון 5636182) שני האחרונים ודאי מוכרים לך ותרומתם לערב תהיה רבה.

ייחודה של אנתולוגיה זו בפסיפס הספרותי=תרבותי=חברתי שבה, שהרי אין הספרות מנותקת מן התרבות ומן החברה שבה היא צומחת ואותן היא מדשנת ומעש. תמצאו כאן סופרים ותיקים ומפורסמים, מחברי עשרות ספרים עטורי פרסים ולצדם צעירים המלטפים את ספרם השני או השלישי, מעט המבטיח את המרובה, שכן די בצלוחית של מים כדי לדעת טיבו של אגם. תקראו יצירות המוכרות לכם מימי הילדות ולצידן כתריסר סיפורים חדשים המתפרסמים כאן לראשונה. תפגשו סופרות וסופרים, שזה מקצועם וזה ייעודם, לצד אחרים שעיקר כתיבתם שירה והסיפור להם משנה תורה ולצד כאלה שהספרות להם רק כינור שני בחייהם. תכירו כשרונות צעירים ובשלים שנולדו בעשרות גלויות ובכל פינות הארץ הזאת; מהם שלא ידעו

בנצי האמת זה מצב לא קל ממש. ,פתאום מגדירים את כולנו "'קבוצת סיכון"... אין דרך יותר להתראות עם בני משפחה. עשינו ליל סדר בזום, אם תרצה , אשלח לך קישורית שבוע שעבר היה לנו יום הולדת בני משפחתי שוב הפתיעו אותו ותאמו עם תפארת והייתה שיחת זום כולם ברכו אותי ימים חדשים הגיעו... נכדים לא יכולים יותר להגיע אלינו... עומדת להיוולד נכדה חדשה, ולא ברור מתי נראה אותה !!! אסור לצאת מן הבית אך כשיש לתפארת 'אשפוז יום' עליי לצאת כך לפני חודש וכך גם השבוע ביום חמישי עוד יבואו ימים טובים , ונשתה קפה של בנצי ! בלפור חקק

טניה יקרה, שלום רב כמה חבל שאיבדנו את הקשר הנפלא של הE. MAIL. אני מאוד מקווה שהמכתב הזה יגיע לידייך. אם נצליח ליצור קשר דואר, אשמח לשלוח לך את ספריי בתקווה שתצליחי להשתלט על העברית הלא קלה שלי. אינני יודע אם המכתב האחרון שלי בE MAIL הגיע לידייך. שם כתבתי לך את הכתובת שלי ואת הטלפונים שלי. עכשיו שיש לך את הכתובת והטלפון שלי אשמח אם נשמור על קשר. ניסיתי להתקשר אלייך ולדבר טלפונית, אבל לא הצלחתי ליצור קשר. אשמח אם תכתבי לי מהו הקוד הבינלאומי שלך באשחבאד: ארץ, עיר והטלפון שלך

Dear Prof. Raz, I hope this message finds you well. I got your email from Orit Carmely, who is a dear colleague of mine because I am researching the history of the Mashhadi community and the wider Persian speaking Jewish communities in Iran and Afghanistan. A friend of mine from the Mashhadi community (Azizollahoff family) would like to have a copy of your book “From the lost

שלום רב, אודה לך מאוד אם תביאי את הידיעה הבאה במדורך. ערב לכתב-העת הספרותי 'אפיריון', בעריכת ארז ביטון, יתקיים בתיאטרון 'ענבל', נווה צדק, תל-אביב, ביום ראשון, 29.12.02, בשעה 20.00. בתוכנית: פרופ' נורית גוברין תרצה על הרומן 'שתיקת התרנגול' מאת בן-ציון יהושע (רומן על רקע ירושלים של שלהי המנדט) בהוצאת 'אסטרולוג'. משוררים יקראו משיריהם. ילווה: הכנר ניצן חן.

ירון, כתבתי את תגובתי בטופס אלקטרוני של העתון ולא נשאר לי עותק. אינני זוכר את פרטי דבריי, אבל במכתבי הקודם הבאתי כמה מפרטי המכתב. להבא מבטיח להעתיק ולשלוח לך גם בנפרד. שנה טובה חבר יקר. בריאות איתנה והמשך יצירה פורייה. כתמיד בנצי

אלי [עמיר] אוזבקיסטן היא מדינה מוסלמית סונית. בכל זאת הגברים שתו וודקה והנשים שתו קוניאקו/או שמפניה. לא היה גבר שלא סבל משחמת הכבד מרוב שתיית אלכוהול. הקזחים והקירגיזים הרבו לשתות בעיקר 'קומיס' או 'קימיז' משקה מחלב סוסה או נאקה (אשתו של הגמל) מותסס עם שמרים. יש בו אחוז נמוך של אלכוהול. אפשר להעלות את אחוז האלכוהול על-ידי זיקוק. המונגולים במאה ה13 יצרו לראשונה את המשקה הזה. כשהוזמנתי בימי ראשון לדאצ'ות (דירות נופש פרטיות) של רוסים בעלי מעמד חברתי גבוה החיים באוזבקיסטן כל אורח הרים כוסית (טוסט) ובירך. כמספר האורחים כך מספר הכוסיות של וודקה ששתו. אני סיפרתי שיש לי בעיות עם הכבד ואינני יכול לשתות אלכוהול. אמרו לי: אתה פטור מלשתות, אבל אתה חייב בכל זאת פעם אחת כשאתה מברך להרים איתנו כוסית. וכך היה. הגברים נהגו לעשות הפסקה

.יקירי אימא זה רוח ונפש והיא קיימת בתודעה שלנו ובמעמקי הלב כאחד. היא מלווה אותך בבואך ובצאתך כאותם מלאכי השרת של ארוחת ליל שבת. מהיכרות ברגישות שלך חשתי גם את געגועיו של הסופר החי אי שם בשדמות אמריקה הלטינית (בהיפוך) לאימא. מתוך הנחה שגם אימא באשר היא נפשה יוצאת אליך ילד יקר שלה.

בנצי יקירי, אני כל כך מודה לך על הרעיונות שאתה מציע לתכנית. בראש וראשונה אני חושבת שבחירתך בקטע הצריף נפלאה, מתחברת אליי ואל מהות הספר ובעקר אל האישיות של הגיבורה. תלמה, שהיא אחיינתי ובתו של אחי אריה אבישר, תקרא אותו, ועבדנו על כך אתמול. אמש היתה אצלי טובה מרכוס וגם היא שיבחה את הצעתך ואמרה שאין טובה ממנה. חשבנו כיצד לשבץ את הקטע הזה ומצאנו ממש את הרגע המתאים, ומיד אפרט. אגב, טובה פיתחה גישה מאד מעניינת לתפיסת המסע של יעל אל תוך עצמה ופריצת דרכה בהמשך, והיא מצטטת מעמוס עוז, מדמי ימיה של עגנון, ונגיעה קלה בעמיחי, ובסוף מזכירה את השיר הידוע של פרנק סינטרה "בדרכי שלי" - ובטי קליין, מיד בתום הציטוט שהוא תום דבריה של טובה,תשיר בלווי הנבל שני בתים מהשיר הידוע, המרגש, של סינטרה. מיד אחריה תקרא תלמה את

* למרות שקראתי את ספריו של בן-ציון יהושע על המרחב האיראני ועל יהודי מרכז אסיה, קראתי שוב בהתרגשות את הפרק שפירסם בגיליון האחרון. קשה להגזים בתיאור התרומה האדירה של האיש הזה באשר לחשיפת המידע של אותם מחוזות, וגם תרומתו להעלאת היהודים מאותם מחוזות ארצה.

שלום רב, כתב-יד פרופ' יגאל שוורץ הפנה אותי אליך עם כתב היד של הרומן "יונה בודדה על בלקון". הוא ביקש שתבוא איתו בדברים כדי לקבל את הערכתו. אני מקווה שפגשת בעבר כמה מיצירותי שראו אור - רומן ("פורצי גדר"), שיצא בספריית פועלים ושני קבצים של סיפורים קצרים ("עיר באופק" ו"תה אנגלי בירושלים") וסיפורים קצרים שראו אור בבימות ספרות שונות. אני גם עורך "ירושלים - מאסף לדברי ספרות". תחומי המחקר שלי מתמקדים במרכז אסיה המוסלימית ("מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן", בהוצאת מוסד ביאליק; "אוק-יול – דרך לבנה - מסע במרכז אסיה", בהוצאת משרד הביטחון). במשך כמה שנים

צור-יה – מה מקור השם המיוחד שהעניק לך אבא יהודה בורלא? כמה אחים ואחיות לבית בורלא? עד כמה שידוע לי ביתכם היה בית יוצר לסופרים, מתרגמים ואמנים – אבא היוצר הגדול שיצר במשך 50 שנה. עודד בורלא נולד ב1915 ונודע כסופר, משורר, מאייר וצייר. יאיר בורלא נולד ב1919 בירושלים ונפטר בשנת 2006 ונודע כסופר, מתרגם ומחדש מילים. היה מעורכי 'גווילי אש' ונפטר לפני כשנתיים. עופרה בורלא אדר – סופרת מתרגמת ומעצבת תלבושות לתיאטרון. אני זוכר עדיין את הטיפים שלה לעקרות בית.

גב' בקי יקרה, תוכנית רדיו "בית הוריי", 5.1.2001 מאז שידורה של התוכנית "בית הוריי" בהשתתפותי ביום 5.1.2001 קיבלתי עשרות תגובות של מאזינים, טלפונית ובעל-פה. איש מן המאזינים לא הוזמן על-ידי מראש להאזין לתוכנית ואף על פי כן עשרות מאזינים הגיבו על התוכנית ועם כל הצניעות המתבקשת ההדים היו חיוביים ומרגשים. מאחר וחלק מן הדברים שנאמרו בתוכנית הרדיו 'בית הוריי' מסופרים ברומן הכמו-אוטוביוגראפי שלי "יונה בודדה על בלקון", האמור לצאת במהלך 2001, את רשאית לפרסם בכתב את הנאמר בשידור, אולם לא מוקדם משלושה חודשים ממועד צאת ספרי לאור.

שלום רב, שבתי וקראתי את הסיפורים שצויינו במפגשנו האחרון: 8, 9, 24, 27, 44, 47, 51, 56, 59, 68, 71, 91, 94. אני חייב לציין את הקושי בקביעת בחירתי בשל איכותם הטובה של הסיפורים. לאחר שיקול דעת, בחרתי בשלישיה הבאה: סיפור 27 – מוכרים את הבית סיפורו של בית הרוס תרתי משמע. הכול בפני פירוק ובכל זאת הזוג חי תחת קורת גג אחת. הסיפור מצליח להיכנס לעומק מצבה הנפשי של האישה המספרת. בחוסר האונים שלה היא סבורה שתצליח לתקן את המעוות אם תציע את גופה לבעלה. סיפור 24 – בת הסייס

פרופ' שוורץ היקר, אני שמח להגיש לך את ספרי 'שתיקת התרנגול' (רומן) ולהודות לך על תשומת לבך. 'שתיקת התרנגול' הוא סיפורה של ירושלים בשלהי תקופת המנדט ושנות הבראשית של המדינה. עיר של לחם ומלחמה. במעגלי הספר - הבית, החצר, השכונה וירושלים – קנאות חשוכה מול עולם משתנה. משפחת הרומן היא גם מיקרו קוסמוס של העיר. אשמח לשמוע ולקרוא הדים על ספרי החדש, שאני מקווה שתמצא בו עניין.

למוטי שלום רב, אני עומד להנחות ערב ספרותי, שיתקיים ביום חמישי, 9 בפברואר 2006, בשעה 19.00: הנושא את השם: 'סיפור הפרברים – שכונות ביצירתם של משוררים וסופרים' הערב יוקדש לספריהם החדשים של היוצרים הבאים: הסופר אורציון ישי, על ספרו: 'לשתוק עם פרננדו' (קובץ סיפורים) הסופר עוזיאל חזן, על ספרו: 'זה לא אותו הבית' (רומן) המשוררת כרמלה בן ישי, על ספרה: 'זמן הכרם' (קובץ שירים)

ערב לכבוד ד"ר אורנא בזיז לרגל הופעת ספרה "הכלים לעולם לא יוכלו להכיל את השפע – חייו ויצירתו של דוד שחר, שיצא לאור בהוצאת 'כרמל'. בית עגנון ירושלים (מנהלת מירי ברנשטיין) יום רביעי, כ"ז בטבת תשס"ד – 21 בינואר 2004, שעה 19.30 בתוכנית: פתיחה מוסיקלית – מקהלת לאדינו. שיר על ירושלים. ציטטה מתוך דוד שחר:

שלום רב, משה יקירי, אני שמח לשלוח לך את ספרי החדש 'שתיקת התרנגול', שיצא לאור לאחרונה. הרומן הוא סאגה משפחתית על רקע ירושלים של שלהי המנדט ושנותיה הראשונות של המדינה. אני מצרף לעיונך כמה מילים על הספר ועל מחברו וצילום מכתבה של פרופ' נורית גוברין, המדבר בעד עצמו. אצא נשכר אם תקרא ותהנה ועל אחת כמה וכמה אם תכתוב עליו באחת הבימות.

שלום חוה יקרה כבר לפני שלושים שנה חיפשתי ומצאתי קרן שמימנה את ההוצאה לאור של אחד מספריו של יונתן גורל. בראשית דרכו הוא היה בחבורה של יהודה עמיחי מסביב לכתב העת 'אוגדן' ואף נמנה על עורכיו. אישיותו של יונתן גורל היא בעייתית והרחיקה את הסובבים אותו. כשהם עלו מעלה מעלה הותירו אותו בתחתית הסולם. בעוד כמה עשרות שנים, כשכולנו נהיה שוכני עפר, כל היצירות ייבחנו בראי הספרות בלבד מבלי לערב

עירית יקרה, אשמח מאוד אם תביאי את הידיעה הבאה במדורך במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות: ביום שלישי, כ"ג בחשוון 29.10.2002, בשעה 20.00 אירוע בבית עגנון (רח' קלוזנר 16, ירושלים) לרגל צאת ספרו של בן-ציון יהושע 'שתיקת התרנגול' (רומן על רקע של ירושלים בשלהי המנדט). משתתפים: ד"ר אורנה בזיז, ד"ר נפתלי טוקר, המשורר הרצל חקק. מנחה: המשורר יונתן גורל. הזמרת נורית הניג תשיר שירי רומנסרו בלאדינו.

פרי יקרה, בצער רב שמעתי על פטירתה של אימך היקרה. מותה של אם הוא ניתוק ממקורות היניקה שלנו, ניתוק מן הרחם האלוהי המלווה אותנו בחייה של האם ולאחר מכן. אימא היא המדיום המקשר בינינו לבין מה שמאחורי האופק. אימא היא סמל להקרבה, למסירות, לדאגה. אימא על ערש דווי היא היונה התשושה האוזרת כוח לקראת המראתה אל מתחת לכיסא הכבוד. במסורת הקבלית שם נמצא

בן-ציון היקר, ברצוני להודות לך על ספרך "מאחורי מסך המשי" אשר שלחת אליי, וכן על מכתבך. ספרך המקיף מתאר באופן עשיר ומפורט את תולדותיהן של קהילות יהודי איראן ומדינות מרכז אסיה החל מן העת העתיקה ועד לימינו אנו.

שלום רב, פרסי אקו"ם לעידוד פרסום יצירות לשנת תש"ס תודה על פנייתכם לחברי אקו"ם בעניין פרסי אקו"ם תש"ס. מוגשים לכם בזה 3 עותקים מכתב היד של הרומן 'יונה בודדה על בלקון'. הרומן הוא על רקע ירושלים של שנות הארבעים עד שנות הששים. זכייתו של הרומן בפרס יאפשר את הוצאתו לאור.

שלום רב, בשמחה, בכובד ראש ובתחושת אחריות קיבלתי את ההודעה על בחירתי כיו"ר אתר 'יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות', שהוקם ונערך ביידע ובאהבה גדולה על-ידי בת העדה, חברתנו היקרה אתי עמית (נינתו של מולא אליהו אליאס ע"ה). חברי מערכת האתר הם אנשי סגולה ויש בהם נכונות לתרום מזמנם וממרצם למען קהילתנו היקרה. בטוחני כי בכוחות משותפים ובעצה אחת אתכם ניזום ונבצע מפעלים למען עדתנו היקרה. קהילתנו היא מן הקטנות בין קהילות ישראל בארץ ובתפוצות, אך מאחוריה עבר היסטורי ארוך ועשיר ותרבות חומרית ורוחנית ראויות לציון. אחת המטרות שהצבתי לנגד עיניי היא פעילות משותפת של ותיקי העדה ודור הבנים, הנכדים

בנצי היקר, אני רואה שאתה לא נח ולא שקט וממשיך ליצור בתחומים שונים. הפעם בשילוב הספרות וההיסטוריה ובזו הקרובה לליבי – הירושלמית. עשית במאמרך מלאכת מחשבת הן מבחינת השימוש במקורות והן ובעיקר מבחינת החידוש והעניין. מאמר מרתק. תודה לך והמשך במפעל יצירתך התרבותי - – הספרותי וההיסטורי.

שלום רב, מוגש לך בזה סיפור קצר מפרי-עטי בשם 'התרנגול'. לנוחיותכם, צירפתי גם דיסקט. אני מקווה שתמצאו אותו מתאים ל'מבוע'. אודה לך אם תאשרי קבלתו של הסיפור.

שלום בן ציון דוד יהושע, קראתי את מאמרך בחדשות בן עזר. אלי עמיר זכה שתכתוב עליו ועל אותם הזמנים במאמרך. מי כמוך הכיר וחווה את התקופה, אותה, תיארת בתיאורים חיים ובלשון רהוטה עם הרבה רגש וגווני צבע בספריך הייחודיים. אנחנו הילדים והנוער שגדלנו באותן שנים של המעברות, העליות וירושלים עם גדר ההפרדה הסכנות וקשיי חיים . נראה לי שבמעברת כפר העוורים, ראו יותר מבכפר הרואים..(גם אני יוצאת מעברת הר - טוב, שם חוויתי עם הורי את ילדותי המוקדמת).

בנצי היקר הלילה משום מה התעוררתי בשלוש בבוקר ולא הצלחתי להירדם. כמוך. אלא שאני, מאז שובי מלוס אנג'לס, כל כך עסוקה באלף עניינים של סידורים טפשיים שלא נגמרים, לא הצלחתי לדרוש בשלומך. שמתי לב שלא קיבלתי ממך שום מסרון מזמן. אז, שלוש הלילה, זמן טוב לפרוע חוב ולדרוש בשלומך. התפלאתי תשובה מידית... והיתר הסטוריה. והנה, הבוקר יצאתי מיד לעיר העתיקה ליום השתלמות למורי דרך עם תמר הירדני, האחת

שלום רב, אישור שימוש בסיפור 'הדינר' מאת עזרא המנחם עזרא המנחם מביא ב'הדינר', שראה אור ב'עם עובד' בקובץ 'עפר הארץ' (תש"ח, עמ' 92-82), את סיפור עלייתו לארץ של דודו, אח אביו, ר' שלמה מנחם, שעלה ערב מלחמת העולם הראשונה מסקופיה במקדוניה. בתו של ר' שלמה, בלה ז"ל, היא חמותי. בימים אלה אני מכין חוברת זיכרון משפחתית (בתפוצה של 200 חוברות לשימוש במשפחה), שבה אני מביא את סיפורה של משפחת מנחם שבאה בקשרי נישואין עם משפחת בן-אליהו בירושלים. 'הדינר', שראה אור לפני 53 שנים, הוא בעל משמעות בסיפור המשפחתי שלנו. החוברת תיקרא "מאיראן ומקדוניה לירושלים –

מר בן- ציון יהושע היקר, הננו שמחים להודיעך שצוותנו, חברי מערכת "יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות", בחר בך לתפקיד יו"ר צוות המערכת. כידוע לך צוותנו פועל בהתנדבות לשימור מורשתה של קהילתנו, קהילת יהודי אפגניסטן. מלבד אתר האינטרנט של הקהילה אשר לו קוראים רבים מכל קהילות בית ישראל, חברי הצוות עוסקים בשימור זיכרון המורשת ע"י כנסים וימי עיון, עידוד מפגשי שיח בשפה היהודית-אפגנית שלנו, שימור מסמכים, כתוּבּות ומוזיקה במקומות המיועדים לכך כמו באגף לכתבי יד של הספרייה

לאלכס שלום, ביום חמישי האחרון הייתה לי שעה שלמה ברשת אל"ף, שם סיפרתי בין השאר על המסעות שאנו עושים למרכז אסיה ולקווקז. בתוכנית הבאה ארחיב יותר את הדיבור ואף ניתן מספר טלפון. במוצאי שבת התכנסה בבית משפחת גזית כל הקבוצה שיצאה בפסח לאוזבקיסטאן. הוקרנו שם שיקופיות והנוסטלגיה ממש חגגה. למרות שעברו כבר חודשים מאז הנסיעה הם עדיין מתרפקים. ניצלתי את ההזדמנות וסיפרתי להם על המסע שלנו לקווקז. כללית הם גילו עניין. הצעתי להם להצטרף לטיול הזה כקבוצה ביוני 2003. כמה חודשים לפני המועד נקיים מיפגש באזור תל-אביב עם סרטי וידאו ושיקופיות, נספר ותוכל לפתוח בהרשמה. המיפגש יהיה כמובן פתוח לכל מי שיגלה עניין

מה שמעניין אותי שסבתא שלי, אמא של אבא היא ממשפחת רז, בתם של אליהו ובת-שבע רז - ואני לא יודעת איך הם קשורים... אולי דרך אלעזר והקודמים לו. מ ר ג ש לדעת את המקורות. מה היינו שואלים אותם לו היינו יושבים איתם על כוס צ'אי?

נתן היקר, שלום רב, ניסיתי לתעתק את דבריך היפים שנאמרו ב5.1.99- בערב לכבוד 'תה אנלי בירושלים' באולם מופת תל-אור בירושלים. אשמח אם תעביר את הדברים לאחד המוספים.

ליאורה יקרה, תודה על מכתבך. משפט אחד במכתבך ביקש מענה: 'אני היום, כאישה מודרנית מתל אביב.' אינך חושבת שזאת התנשאות שיש בה הכללה גורפת. תל-אביב יש בה הרבה פנים ואנשים השונים זה מזה. יש בה אנשים דגולים וגם ריקנות איומה. אינני כותב כדי לרצות מישהו או מישהי. אני כותב על עולם שבו צמחתי וממנו יצאתי למרחב. לטוב ולרע. קיבלתי כל כך הרבה מכתבים שהם רחוקים לחלוטין מתפיסת העולם שלך. אני גאה בעולם שבו אני חי, עולם שידע להעריך את עשייתי וזיכה אותי בעיטור 'יקיר ירושלים'. תופתעי לשמוע שהרומן שלי 'סימורג - ציפור האש' תורגם לאנגלית וייצא לאור

SHALOM Dear Leah, During all passed years I didn't forget you. I still remember the big red apple which I gave you in the FF Book Fair, in spite of the fact long time is passed since we meet each other. It was very symbolic beginning to our relationship. I can't forget your warm hospitality and the days and nights I spent in your company in Paris and other places. I still remember our meetings with the best artists. A wonderful gets were opened before my eyes for ever.

ירון היקר, בימים אלה יצא לאור רומן שלי 'שתיקת התרנגול' (אני מצרף עליו כמה דברי רקע). החומרים הכלולים ברומן קרובים לליבך. ירושלים על שכונותיה ודמויותיהן מככבות ברומן. אשמח לשלוח לך את הספר וכמובן אשמח אם תמצא אותו ראוי לביקורת שלך מעל אחת הבימות הספרותיות. אנא הודיעני. מזמן לא קיבלנו מסיפוריך. בימים אלה יוצא לאור הכרך התשעה-עשר של 'ירושלים'. אשמח לכלול מפרי-עטך בקובץ הבא,

ליעקב יעקב, שלום רב, בהמשך לפנייתו של חברנו יונתן גורל, אני מעביר לך את סיפורי 'מריקולוס אוריינטאליס' לשם פירסומו ב'אפיריון'. ביום שני הקרוב אני יוצא לנהל סמינר למורים מקומיים לעברית ברוסיה ואעדר מהארץ עד 20 בנובמבר.

לכבוד פרופ' יום טוב עסיס, ראש המכון למדעי היהדות האוניברסיטה העברית הר הצופים ירושלים שלום רב, תודה על פגישתנו האחרונה. אשמח להעניק מנסיוני לקידום החינוך היהודי בחבר העמים או בארצות דוברות אנגלית, הן באירגון והן בהוראה..

הדלקת נר רביעי – רחל סיידוף-מזרחי כיבוד תפארת: קוראת את השיר 'בתי סיידוף הנמל של החיים' בן-ציון יהושע – דברי פתיחה – 2-3 דקות לחגי: מהו באמת נמל החיים של האחים בלפור והרצל חקק? – 2-3 דקות להרצל: איזו השפעה הייתה לשמות הרצל ובלפור על חייכם ועל יצירתכם? – 2-3 דקות לבלפור: מה היה המהפך ביצירתכם לאחר הגילוי ששני דודים שלכם נרצחו בפרהוד בעיראק? – 2-3 דקות תפארת: קוראת את השיר 'פרימוס ופתיליה'

פתיחה: אנו נושאים לפידים אנו נושאים לפידים מילים: אהרן זאב, לחן: מרדכי זעירא אנו נושאים לפידים בלילות אפלים, זורחים השבילים מתחת רגלינו. ומי אשר לב לו הצמא לאור – יישא את עיניו ויבוא אלינו לאור – ויבוא! נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו -

ירון ידידי כאח לי, זמן רב חלף מאז שהתכתבנו. אושפזתי בהדסה, צונתרתי ונותחתי בניסיון לשתול לי מסתם בלב. הניסיון להיכנס דרך המפסעה כשל וצוות רופאים הגיעו ליעדם דרך הצלעות. הייתי בסכנת חיים, הורדתי 12 ק"ג ממשקלי. אט אט אני מתאושש ומשתקם ואני עובד על לקט שני של מאמרים משלי ומאמרים על יצירתי. בכרך ב של 'ריח של לחם חם' כללתי שניים ממאמריך.

חווה, השיר של נתנזון מעמיד יד ושם לזכרה. יש בשיר התכתבות עם ביאליק בשירו: 'אמי זיכרונה לברכה'. יש כאן את מוטיב האם, נרות השבת, שעת בין שמשות, האור, זוויות עיניה, השביס, לחייה ואור שבעת הימים הגלום במשפט לְהַזְרִיחַ עֵינֶיהָ כְּשַׁעַר הַגְּאֻלָּה נתנזון נתנה לנרות השבת ולדמות האם פרשנות משלה. בשני השירים נעדר אבי המשפחה. אצל ביאליק היא אלמנה. אצל נתנזון אין איזכור של אבי המשפחה. בשני השירים יש דמות של מספר/ת המתרפק/ת על דמות האם. יפה עושות אסתר ויתקון ואת שאתן 'משאירות בחיים' את שיריה של נתנזון. יד ושם. כמה יפה לעסוק בנושא האור בחג האורים. חג אורים שמח

בן ציון דוד, אתמול שבת קודש היה כאן עומס מעל לצפוי. את ספרך הגדול בכל המובנים "שתיקת התרנגול" השלמתי לקרוא אחר חצות. לא היה לי רצף קריאה, בשל מטלות ומטלות אבל בין הזמנים, מסע החיים המשפחתי שבסיפורים נכנס לי ללב, תוך קריאה וגם אחריה,ראיתי את התמונות חיות לפני של המשפחה ההורים שהם ניגודים גמורים זה לזו, חווי הבית והאוירה,האחים שכל אחד מהם מאופיין בייחודו, החצר על דמויותיה וירושלים של התקופה.

רוני, איתמר, סופרים ומשוררים, משפחה יקרה, הלכה לעולמה המשוררת והמתרגמת פועה שלו-תורן (תל-אביב 1930 – ירושלים ט"ו בחשון תשע"ח, 4 בנובמבר 2017). נדם הלב של המשוררת והמתרגמת האולטימטיבית של רבינדרנת טאגור. ספריה ותרגומיה ששפעו יופי עד אין קץ ואהבה בכל משמעויותיה ודורות של אוהבים ראו בספריה ובתרגומיה 'מתת אוהב'. הם שיננו בעל-פה לאהובתם את מחרוזות השירים של פועה שלו-תורן, שהייתה מאוהבת באהבה. נער הייתי בהוצאת מאגנס, שנוהלה באותה עת על ידי הסופר והמבקר חיים תורן. שם נתגלה לי סיפור אהבה יפהפה בין הסופר הוותיק חיים תורן לבין המשוררת הצעירה - מלכת היופי של ירושלים פועה שלו. עד יומי האחרון לא אשכח את המראה המופלא על גג בית הרבנות בירושלים של חופה צנועה וכלה יפהפייה. האהבה הכריעה את הכף. פועה שרה לאהובה:

את ספרך הגדול בכל המובנים "שתיקת התרנגול" השלמתי לקרוא אחר חצות. לא היה לי רצף קריאה, בשל מטלות ומטלות אבל בין הזמנים, מסע החיים המשפחתי שבסיפורים נכנס לי ללב, תוך קריאה וגם אחריה, ראיתי את התמונות חיות לפני של המשפחה ההורים שהם ניגודים גמורים זה לזו, חווי הבית והאווירה, האחים שכל אחד מהם מאופיין בייחודו, החצר על דמויותיה וירושלים של התקופה.

נכבדיי, מי שעוקב שנים אחר ספריו של הסופר בן-ציון יהושע – לומד להעריך את המחויבות שלו לספרות העברית לדורותיה. הכתיבה שלו שואבת מן הרבדים השונים, מן המשקעים של השפה העברית, ואתה הקורא יודע שלא אלמן ישראל: דורות של יצירה אינם נשכחים, וסופר בישראל יודע לצקת את כתביו כנדבך על נדבכים קודמים, יצירות הכתובות בכישרון ובעומק. והמיוחד בכל התמהיל הזה – ירושלים ספוגה בכל חלקיק של סיפוריו ושל הרומנים שלו.

לבנציון שלום, תודה רבה על הספר "ריח של לחם חם" ששלחת אלי. ניצלתי את סוף השבוע האחרון הפנוי (לפני שמתחיל הסמסטר השני) והתחלתי לקרוא בו. מובן שהרגשתי אליו קירבה מראש הן בגלל המחבר והן בגלל אחותי הנמצאת בין דפיו לא מעט. בכל זאת ניסיתי להתחיל את מסעי בספר בצורה אובייקטיבית... ממה שהספקתי לקרוא עולה דמותו של סופר ואדם מיוחד במינו שרבים מהמבקרים (לפחות אלה שאת ביקורותיהם קראתי עד עתה) עמדו על כך וכתבו באהבה, בהנאה ובהערכה על שני ספריו הראשונים. סופרים צעירים לא מעטים נתקלים במבקרים צרי עין שאינם מהססים להטיל ארס בביקורתם ולפגוע בהם פגיעות אנושות שקשה להירפא מהם, ואילו אתה זכית שיצירתך התקבלה בעין יפה! קראתי גם את הקטעים האוטוביוגרפיים בפתיחת הספר ובסיומו והם חיזקו את תחושתי לגבי כותב הספר. אני חושבת שטוב עשית שכינסת את כל הביקורות על ספרך ואת דבריך על סופרים וחוקרים. הדבר יקל על מי שירצה בעתיד לקרוא בספריך בצד הדברים שנכתבו עליהם ואת דבריך שלך. הדברים הכתובים

בנצי היקר, דבריך בחדשות בן עזר מרגשים ומשמחים. אתה נראה צעיר הרבה מגילך. הלוואי שאני הייתי נראה כמוך. אתה איש נעים, בעל אישיות מלבבת, ואתה חתום על מספר מפעלים ספרותיים ומחקריים אדירים. אני מניח שהמקלדת שלך רק בתחילת פעילותה המבורכת. בהערכה גדולה ובהוקרה, משה גרנות

נורית יקרה, הופתעתי אתמול למצוא במוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות' את מאמרה של אילת נגב על 'אשת העולם הגדול' שלומית פלאום, דמות מרתקת הראויה לעיצוב ספרותי ואפילו להעלותה על בימת התיאטרון או על מסך הכסף. מקריאת המאמר למדתי על התעניינותך בדמותה של שלומית פלאום. נראה לי, שהוצאתו מחדש של ספרה בצד המונוגרפיה שלך עליה ראויים גם ראויים, כדי לעשות חסד עם אישה שהקדימה את זמנה ולמרות שהתחככה עם גדולי עולם והחברה הגבוהה של זמנה, מתה באנונימיות בירושלים ברחוב מטודלה 18, ערירית וחסרת כל. דומני, שמאמרה של אילת נגב היה צריך להתפרסם כשספרך עליה וספרה של שלומית פלאום 'בת ישראל נודדת' יהיו כבר על מדפי הספרים. מאמריה של אילת נגב כתובים בצורה נפלאה,

שלום רב, וולוז'ין של ביאליק תודה על העניין שמצאת במאמרי. מלאו 66 שנים לפטירתו של חיים נחמן ביאליק. ביאליק נולד בעשרה בטבת תרל"ג (1873) בכפר ראדי, סמוך לז'יטומיר באוקראינה ונפטר ביום כ"א בתמוז תרצ"ד (4 ביולי 1934) בווינה אוסטריה והובא לקבורה בתל-אביב. אני מצרף תמונות נוספות - לבחירתך. מאחורי התמונות מובא ההסבר. אני מצרף קורות חיים מהן תוכל לשאוב כמה פרטים עליי.

שלום רב, נכדותיי שירה ואלה קדרי לומדות ב"קשת" ואני שמח על כך. לפני ימים אחדים יצאתי לאסוף את נכדותי והסתובבתי במסדרונות בית-הספר. אני מעריך מאוד את מפעלכם שתכליתו ליצור חברה סובלנית. דווקא משום כך, הרשיתי לעצמי לכתוב שורות אלה. נימה של צער מילאה אותי למראה שנתגלה לי במסדרונות המוסד. העזתי וביקרתי בשירותים והתמונה הייתה קשה אף יותר.

שלום בנצי, כתבתי מה שכתבתי מתוך הערכה כנה וידידות של עשרות שנים שבמהלכן צפיתי בפעילותך ועקבתי מקרוב אחר פרסומיך. רצ"ב המאמר עליך ואתה בוודאי רשאי להפיצו בכל מקום שתרצה, בציון כמובן הפרסום הראשון באב"א. קיבלתי מבנימין בן-דוד גם תדפיסים של המאמר ואשלחם אליך כי אני שומר ומפיץ את מאמריי כקובצי PDF על המחשב. אגב, כמה קלקולים במאמר מבחינת הלשון והעריכה אינם בגיני. באשר למכתבך אל המארגנים, אתה צודק לחלוטין בדבריך, וכך אמר לי גם ירון הראל. כשבאתי למושב השני וראיתי את המוני האנשים - תופעה יפה בפני עצמה -

סנדלר ושמו יוחנן (סיפור) מאת בן-ציון יהושע תודה לבבית על פירסומו הקרוב של הסיפור. אני מצרף תחריט משנת 1880 ובו מגולפים 'סנדלרים יהודים בעיר העתיקה בירושלים'. בברכת מועדים לשמחה, ב"צ יהושע

שלום רב, "כנפי יונה נמלטת מצפורני העיט" - סיפור מאת בן-ציון יהושע מוגש לך סיפור מפרי-עטי. אשמח אם תמצא אותו מתאים ל'מאזנים' שבעריכתך. אני מצרף דיסקט. בתודה מראש ובברכות לבביות, ב"צ יהושע

שלום בנצי, כתבתי מה שכתבתי מתוך הערכה כנה וידידות של עשרות שנים שבמהלכן צפיתי בפעילותך ועקבתי מקרוב אחר פרסומיך. רצ"ב המאמר עליך ואתה בוודאי רשאי להפיצו בכל מקום שתרצה, בציון כמובן הפרסום הראשון באב"א. קיבלתי מבנימין בן-דוד גם תדפיסים של המאמר ואשלחם אליך כי אני שומר ומפיץ את מאמריי כקובצי PDF על המחשב. אגב, כמה קלקולים במאמר מבחינת הלשון והעריכה אינם בגיני. באשר למכתבך אל המארגנים, אתה צודק לחלוטין בדבריך, וכך אמר לי גם ירון הראל. כשבאתי למושב השני וראיתי את המוני האנשים - תופעה יפה בפני עצמה

כשקראתי את סיפורו המפתיע של הסופר בן ציון יהושע, בעיתונו האינטרנטי של אהוד "חדשות בן עזר" (גיליון 1062), "משלוח מנות לשפרינצה", נזכרתי בסופר יעקב יהושע, ותהיתי אם קיים קשר בין שני הסופרים. תהייתי היתה לא רק אם יש קשר משפחתי ביניהם, אלא אם תוכן הסיפור שקראתי תאם בהווייתו לתכני סיפוריו של הסופר יעקב יהושע ׁׁ(אביו של הסופר א.ב.יהושע) שהיה ידידו ובן גילו של אבי, שניהם זיכרונם לברכה. בדקתי בוויקיפדיה ומצאתי קווי דמיון משותפים לשני הסופרים, אבל לא קשרי משפחה. (מן הראוי הוא שבני משפחותיהם החיים היום בינינו יוסיפו צילום לערכים המופיעים

סמירה יקרה, אני שמח לשלוח לך את הסיפור שלי 'לילה על דרך המשי', שנכתב בעקבות ביקורי בעיירה היפהפיה שֵקִי, בצפון מערב אזרביג'אן. כאות חיבה והוקרה לך, הענקתי לגיבורת הסיפור את השם 'סמירה', צעירה דמיונית, ש"חייתה" בשקי לפני 600 שנה ומבקשת להגן על צניעותה ועל בתוליה ולהישאר נאמנה לאהוב נעוריה. היא גוזלת חיים ומקריבה חיים. הסיפור הוא, כאמור, דמיוני ומתנהל על כמה מישורי זמן, שבו משחקים בערבוביה מציאות ודמיון. למעשה, הסיפור כולו מתנהל במוחו הקודח של מסַפֵּר הסיפור. אני מקווה שתאהבי את הסיפור ואולי תתרגמי אותו לרוסית ו/או לאזֶרית. תוכלי לנסות לפרסם אותו בעיתון רוסי או אזרי. אין זה פשוט לתרגם את השפה שלי.

סניור אביטוב, צפרא טבא למר! מן הסתם גם איילת שמיר עדיין לא שמעה עליי. אם הגיעה ל'עם עובד' היא במקום מבטחים. בפניי שערי 'עם עובד' היו נעולים. פעם נהגנו לומר: שעם עובד - זה הוצאת ספרים (אחרת איך נסביר את בתי הקפה המלאים בכל שעות היום) בבחרותי דימיתי בנפשי לאן הייתי הולך לגור אם חלילה הייתי נוטש את ירושליים עירי? ברור שבחיפה, שהיא עיר הרים כירושלים והיא גם על חוף ימים תשכון כערי השפלה. אתה ודאי זוכר את האמירה: ירושלים לומדת, חיפה עובדת ותל-אביב...רוקדת. זה מוזר אבל אני חש שאני לא חי בירושלים דהיום עם כמעט מיליון תושבים (כולל ערבים)

פעם ביקשתי / למעשה שאלתיך, מהי משמעות האושר עבורך ולא כהגדרה מילונית,מעניין מה תשיב. אני עונה על שאלתך במחשבה ספונטנית, משמעויות הדברים דורשים עיון ובירור פנימי מעמיק וגם אז לא נגיע לכל לשלם. למה שקוראים יצירה של האדם לעניות דעתי, היא מלאכת חיבור/ליקוט מהתבוננותו הבנתו לימודו ומדרגתו, כן דחף לשתף לבטא הרהורי לב, רגש ודמיון. ביצירה הגדולה של הבורא כל הידע, תמיד יחסר לאדם מה, כי מפת המעשים, חלקם הגדול נסתרים גנוזים, כמה שנלמד בשנות החיים וגם התיימרות "המדע" להבין ולהשיב על שאלות גדולות מצומצמת, בתוך עטיפת מסתורין. יצר האדם ותשוקותיו כמיהותיו, מורכבים כפי שאמרת ממכלול, הם מרוסנים וגדורים במידות חוקי מוסר, מעלות ופשרות לנהוג כמה שאפשר בין אדם לרעהו, למנוע היווצרות כאוס במבנה החברתי והאנושי של