סיפורי עם ופולקלור

סיפורי עם ופולקלור

The traditions of the Sumalak

The Sumalak is a widespread tradition among the Turkic tribes of Central Asia. This is the delicacy eaten on the Nowruz holiday, heralding the beginning of spring. The philologist Mahmoud Kashkari, who lived in the 15th century, explained that 'suma' means sprouted wheat and is of Turkish origin. The wheat is soaked in water until it germinates. After that, it is dried and bread is made from it. The bread is eaten with food called 'Ugra Oshi'. The preparation of Sumalak is done by women. They

שירי-עם על מלחמותיו של צ'ינגיז חאן

בני אדם היו שואלים זה לזה: האם ישובו ויאירו השמים המכוסים עשן של ישובים בוערים או שכבר הגיע קץ העולם? כה אמר צ'ינגיז חאן: הדורות הבאים של עמנו ילבשו בגדים רקומים בזהב,

קַאלוֹק קאלוק - עורב עורב - שיר ילדים

קַאלוֹק, קַאלוֹקעורב עורב קוּג'וֹ מִירִי?מאין ולאן? חָ'אנֶה ח'וֹלוּ.מבית הדודה/ צִ'י מִיקַארְדִי?מה שם עשית? ג'וֹרוּ פּוֹרוּצחצחתי ומירקתי. צִ'י יוֹפְטִי?ומה מצאת שם?

פאפא אלייב - משפחה מוסיקלית

הסיפור של פאפא אלייב ומשפחתו הוא סיפור של משפחת מוסיקאים שעלתה ארצה מטג'יקיסטן. משפחות מוסיקליות, דוגמת משפחתו של פאפא אלייב, אפשר למצוא גם בקרב מוסלמים, ובעבר גם בקרב יהודים, בחמש המדינות המוסלמיות של מרכז אסיה: אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיסטן, קזחסטן וטורקמניסטן, אבל אף לא אחת מהן זכתה להצלחה הגורפת של פאפא אלייב ומשפחתו. הצייתנות של בני המשפחה ומשמעת הברזל שהנהיג אבי המשפחה הם מקור ההצלחה. חרף היותה בשעתו במדינה קומוניסטית, שהכתיבה את דפוסי החיים, אבי המשפחה פאפא אלייב שלט על המשאבים הכלכליים ונהנה ממעמד של ראש שבט שקבע את אורחותיה.

עורב עורב שיר ילדים אפגני

"עורב עורבן – מאין ולאן?" "מבית הדודה אני חוזרת, שועל סקרן" "מה עשית ומה מצאת שם עורב טרחן?" "את ביתה צחצחתי, את מעונה הברקתי" "ומה שם חיפשת וגם מצאת?" "מטבע שווה פרוטה, חיפשתי גם מצאתי" "ומה בפרוטתך קנית?"

מרכז אסיה במשל ושיר - ליקט בן-ציון יהושע-רז

אדם וגורלו הנץ בשמים הוא אין אונים בלי כנפיים. האדם על האדמה הוא קצר יד בלי סוס. לציפור – מעוף. לאורחים – שלום. לבעל הבית – כבוד. לפרש – דרך. שירות בחצרו של מלך שתי פנים לו: באחת – תקווה ללחם; בשני – פחד המוות.

מספרי סיפורים יוסי אלפי סוכות תשעג

מעשה שהיה ומעשה שלא היה לבד מאלוהים אף אחד לא היה עלינו למרומים – שם מים מצאנו ירדנו לאדמה – שם קמח מצאנו. תם ונשלם הסיפור שלכם וגם שלנו. כך פתח אבי מספר הסיפורים משכונת הבוכרים בירושלים מולא רפאל יהושע רז.

ליל הסדר של ילדותי

ליל הסדר של ילדותי חג הפסח היה המיוחד בין כל החגים שחגגנו בילדותי. ההכנות לחג היו מיוחדים במינם. במשך שבועות הבית וסביבתו קורצפו. הקירות סויידו ועם שבלונה הוטבעו על הקירות ציורי פרחים שאפשר היה לזהותם רק עם דמיון פורה. כלי הבישול היו עשויים נחושת מצופה בבדיל, שהחורנים היו מגלוונים את הכלים.

חתול במגפיים במסעדת טרבלוס מאת דוד הקטן חדשות בן עז2

הייתי בין הסועדים הקבועים של מסעדת 'משביע כל רצון', הזכורה לטוב. תמיד הזמנתי מנת אורז או מחית תפוחי אדמה ומעליה דג פילה מטוגן. לקינוח קבלנו את הג'לי הידוע שצבע את השפתיים והלשון ולרגע נדמנו לליצן בקרקס. כאן שברתי את רעבוני במחיר סמלי יחד עם מאות מתושבי ירושלים עד שיום אחד פגשתי ב'משולש הירושלמי' את שוליית הטבחים שסיפר מה שסיפר. אינני אחראי לאמיתות הסיפור, אבל הוא היה מוכן להישבע ב'ספר התורה' וב'אבא שלו זיכרונו לברכה שיהיה בריא', שמעשה שהיה כך היה: "במטבח געשו הפרימוסים ומעליהם מחבתות ענקיות שטיגנו בהם דג פילה. הרצפה

חדשות בן-עזר - גיליון 1474 (2.9.2019) בן-ציון יהושע - הימים...

למי צלצלו הפעמונים בלילות אלול של ילדותנו? התמונה החרוטה בזיכרוני הייתה הפגישה האקראית באשמורת האחרונה בירושלים, שבה יהודים, מוסלמים ונוצרים הלכו לכרוע ברך לפני אלוהים. ממחרת ראש חודש אלול משכימים הספרדים ל'סליחות' באשמורת האחרונה. האשכנזים חסכו מעצמם השכמה מוקדמת והם מסתפקים באמירת סליחות ממוצאי שבת הסמוך לראש השנה. אם ראש

הרצאה על שכונת הבוכרים בראי הספרות העברית

שכונות ירושלים בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי זכו לאזכורים לא מעטים בספרות העברית. במבוא לשכונות ירושלים כותב ש"י עגנון בספרו 'תמול שלשום' (עמ' 200): "יושבת לה ירושלים כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים. ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחד. יש מהן שיושביהן תימנים או גרוזים או

הנחייה באב'א - חג פורים תשע'ג

חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר, ובירושלים וביתר הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון חוגגים בט"ו באדר (שושן פורים). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם אחמדניג'ד, סליחב המן הרשע, בהסכמת המלך אחשוורוש, והחג הוא יום הודאה לאלוהים על הצלה זו. על פי המגילה, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים - אותו יום שבעקבות רצף

דיוקנו של האב

רצח הסב יהושע הילד מגיע ברגל לארץ ישראל נישואיו לבת ירושלים משפחה ספרדית מורה דרך בשבילי הארץ לזיאהרה פליטים בעלי נתינות רוסית מוצאים מקלט באלכסנדריה המספר העממי חנות שבה מוכרים סיפורים - תרפיה לשבורי לב

גיל הנישואין בקהילות ישראל היה צעיר מאוד כדי לשמור על טהרת...

גיל הנישואין בקהילות ישראל היה צעיר מאוד כדי לשמור על טהרת המשפחה, להתגבר על היצר הרע ובשל הגאווה הפטריארכאלית הנובעת ממספר הבנים, הנכדים והנינים. תפיסת העולם של נישואי קטינים מזכירה את הכתוב באיכה רבה: פיקח אחד היה בירושלים והיה אומר: באיזה צד היו פרים ורבים: היה אחד מהם משיא את בנו בן שתים-עשרה שנה לאישה שהיא ראויה לבנים, ולא הייתה יוצאת שנתה עד שהייתה מעוברת ויולדה, אף בנו היה עושה כן לבנו, והיה משיא בן יב שנה לאישה שהיא ראויה לבנים, ולא היה אחד מהם מגיע

אבא מספר הסיפורים ואברהם מאפו

כל שבת בין מנחה למעריב עמד אבי על בימת אבן גבוהה ממול לבית כנסת 'בבא תמא' בשכונת הבוכרים, כשסביבו עשרות מבני השכונה והוא תמיד ממשיך סיפור משבוע קודם. המאזינים היו שותפים פעילים – הם שאלו שאלות וקיבלו תשובות במהלך היגוד הסיפור. הסיפור דמה לעץ גדול, שיש לו שרשים, גזע, בדים, ענפים, עלים, פרחים ופירות. הגזע – הוא תמצית הסיפור, השורשים – הם המקור ממנו ינק המספר את סיפורו והבדים והענפים – היו השלוחות של הסיפור. במילים פשוטות: סיפור המודפס בספר משתרע על עמוד או שניים וסיפור מפי מספר מיומן נמשך על פני שבועות. סיפור מתח בהמשכים המשאיר את

AZIZAM

'AZIZAM CHI KARDAM KE-RANJIDI AZ MAN? 'AZIZAM CHI KARDAM KE-RANJIDI AZ MAN? BE-KHODO-I BEDONAM GUNOH-I KHUDAM-RO BE-KHODO-I BEDONAM GUNOH-I KHUDAM-RO MAN-I YOR-E TU-YAM TU JON-E MAN-I MAN-I YOR-E TU-YAM TU JON-E MAN-I

שיחה במועדון בארי על חנוכה

בכל דור ניסו עמים גדולים וחזקים למחוק את היהדות, להמית את היהודים או לאנוס אותם להמיר את דתם. כך מול יוון, מול רומא, מול פרס, מול הביזנטים, מול הערבים והאסלאם, מול הנוצרים של מסע הצלב, מול הקומוניזם, מול הנאצים ובימינו קמו עלינו מוסלמים קיצוניים והם רוצים לכלות את עם ישראל. ושוב אנו עם קטן מול כמיליארד מוסלמים.

פולקלור במרכז אסי1

הכנסת אורחים – הוא יסוד מוצק בתרבות העמים הנוודים והוא עדיין שורד גם בקרב תושבי קבע, היושבים על אדמתם. לילה אחד נותרתי בחיווה, בלי מזון ובלי מים. הסתובבתי בין בתי השכונה הסמוכה ושאלתי זוג שישב בפתח ביתו כדי ליהנות ממשבי רוח בין הערביים, היכן אפשר לקנות לחם ומים. ללא היסוס הם הכריזו: 'אתם האורחים שלנו'. אחזו בידינו והכניסו אותנו לביתם. תוך דקות פתחו שולחן נמוך, קיפלנו את

פאפא אלייב - העיתון הבוכרי

משפחת אלייב המוסיקאים - יהודי בוכרה – בין פטריארכליות...

מעגל השנה אצל יהודי אפגניסטן 31.7.08

יהודי אפגניסטן הקפידו מאוד לאחר השכמתם שלא ללכת ארבע אמות ללא נטילת ידיים והם נהגו כמנהג המקובלים בנטילת ידיים של שחרית. לאחר לגימת כוס תה ירוק ופרוסת לחם יצאו אבי המשפחה ובניו לבית הכנסת שבו התפללו, למדו במשך שעות אחדות, קראו פעמיים את ספר תהלים, שבו 150 פרקים ובסך הכול הגיעו ל-300 פרקים שהם כמניין כפ"ר. רק סמוך לשעה עשר בבוקר יצאו

מילון פרסי פולקלורי

מאת: צביקה קינרייך (בעלה של רונית רחמני) צביקה מקדיש באהבה את המילון לסבתה בני ז"ל (מרים רחמני), לזכרה, אשר היתה הרוח החיה של עבודת מחקר זו. חונה מונדה Chone monde עבר זמנה. בחורה שהיא כלומר....עוד לבד. ולא במקרה זה נבחר לפתגם הראשון. כי זה מתמצת את כל ההוויה הפרסית....

כמה מנהגי חתונה לשבע ברכות של שאול ורחל מוריה אשכנזי 22.8.2012

חמור הבית הוא תת

בני אדם, הנושאים את דגל הטיפשות, מייחסים לחמור, שאין חיה פקחית ממנו, תכונות של עיקשות וטיפשות הקיימות אצל בני אדם. אילו יכלו החמורים לנאום כאחד הפרקליטים מן הסתם היו הולכים ותובעים את עלבונם בפני כס המשפט. אם השופטים היו דנים דין צדק, החמורים היו זוכים בדין ומקבלים הון עתק לא רק כפיצוי חד-פעמי על עלבונם, אלא היו מקבלים רנטה חודשית שתבטיח להם תבן ומספוא עד אחרית ימיהם והנתבעים היו מקימים

חג השבועות

המקרא מציג את שלושת חגי העלייה לרגל – פסח, שבועות וסוכות – כחגים בעלי תכונות חקלאיות. חג הפסח הוא חג האביב, כלומר שהתבואה נמצאת עדיין באיבה ומעלה ניצה. שבועות הוא חג הקציר ואילו סוכות מוגדר כחג האסיף של היבול מן השדות קודם רדת הגשמים. חג השבועות הוא החג השני משלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות). הוא חל בו' בסיוון ויחול תמיד רק

הרצאה בסינמטק על משפחת אלייב

הסיפור של פאפא אלייב ומשפחתו הוא סיפור של משפחת מוסיקאים שעלתה ארצה מטג'יקיסטן. משפחות מוסיקליות, דוגמת משפחתו של פאפא אלייב, אפשר למצוא גם בקרב מוסלמים, ובעבר גם בקרב יהודים, בחמש המדינות המוסלמיות של מרכז אסיה: אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיסטן, קזחסטן וטורקמניסטן, אבל אף לא אחת מהן זכתה להצלחה הגורפת של פאפא אלייב ומשפחתו. הצייתנות של בני המשפחה ומשמעת הברזל שהנהיג אבי המשפחה, הם מקור ההצלחה. חרף היותה בשעתו במדינה קומוניסטית, שהכתיבה את דפוסי החיים, אבי המשפחה פאפא אלייב שלט על המשאבים הכלכליים ונהנה ממעמד של ראש שבט שקבע את

הלוקס בליל הסדר

התאווה שלנו כיום לאור אינה יודעת גבולות. פלורוסנט, הלוגן, לד, נברשות ותאורה מסנוורת עיניים של מאות ואט. מישהו חשב שאת התנ"ך ואת הפילוסופיה היוונית ואת המוסיקה הקלאסית ואת יצירות הספרות הקלאסיות כתבו הקדמונים לאור עששיות שמן ואחר כך לאור 'למפות' של נפט. החשמל בימינו הקטין את איכות היצירות והגדיל את התאווה לאור שחשפה את כל הפגמים והסדקים בבית ובמשפחה.

דברים על ניסן הרפז בפרס לכבודו 4.11.2012

ערב לכבוד פרס ניסן הרפז רחל, משפחת הרפז, חבר שופטי פרס הרפז, זוכה הפרס חברי המשורר והמתרגם שלמה אביו, שהכרותנו החלה כשפרסם את שירו הראשון בכתב-העת 'במערכה'. קהל יקר, בקשתה של רחל הרפז לומר כמה דברים על ניסן כפי שהכרתי אותו החזירה אותי באחת אל ימיה הראשונים של מדינת ישראל.

אהבת אמנון ותמר בשכונת הבוכרים

ABA מחזור השנה אצל יהודי אפגניסטן

יהודי אפגניסטן הקפידו מאוד לאחר השכמתם שלא ללכת ארבע אמות ללא נטילת ידיים והם נהגו כמנהג המקובלים בנטילת ידיים של שחרית. לאחר לגימת כוס תה ירוק ופרוסת לחם יצאו אבי המשפחה ובניו לבית הכנסת שבו התפללו, למדו במשך שעות אחדות, קראו פעמיים את ספר תהלים, שבו 150 פרקים כמניין כפ"ר. רק סמוך לשעה עשר בבוקר יצאו לפרנסת יומם כבעלי חנויות או כרוכלים

רפואה עממית אפגנית

פרי הנה התשובה לשאלתך: אכן אלו תרופות עממיות של אבותינו ואמהותינו. 1. הצמח חאק שיר נקרא דסקורניה מנוצה Descuraninaia Sophia, אלו זרעים בצבע חול אדמה. חולטים 5 כפות זרעים לארבע כוסות מים רותחים. משרים למשך מס' דקות ושותים עד 6 כוסות ביום. יעיל: נגד חום גבוה, דלקת גרון, כאבי ראש, צהבת. בזמנו היו שותים משרה זה כסגולה לחיזוק כללי ולמניעת מחלות. נוהגים לשתות את המשרה יחד עם

פגישה עם רבי אמנון ממגנצה בעיצומו של יום הכיפורים

אלו"ל – אני לדודי ודודי לי. השכמה בבוקר לסליחות. השמש המהלך עם פנס רוח ודופק עם המקל על התריסים. בזוכרי על משכבי זדון ליבי ואשמיו. פנס עשוי קופסת קוקוזין ונר. ריחות של קפה. עונת ענבי חברון – אבא שוקל ואני דורך בפיילה. סיפור השוטר. ריחות הסמרטוטים השרופים.

עיונים בספרות

אגדה מהי? סיפור עם דמיוני, שבו משתקפת רוחו של העם באחד ההיבטים שלה. נושאיה של האגדה: בני העם בכללם, גיבורים, מנהיגים, דמויות דגולות אחרות, אויבים מאורעות והתרחשויות בעברו של העם העם מחליט לקבוע את גורלם בגלוי או בנרמז. האגדה משקפת: תפיסת עולם, מנהגים, אמונות ודעות. בצורתה משתמר היסוד העממי הנאיבי, גם

משנכנס אדר מרבין בשמחה

מי היה מעלה על דעתו שדווקא הפרסים יעשו לנו את החג הכי שמח ומבדח? תדמיינו לכם את אסתר המלכה בצורת הזמרת ריטה ואת מרדכי בצורת הרמטכ"ל מופז או הנשיא קצב. הבעייה היא את מי נעשה לאחשוורוש הטיפש, להמן הרשע ולוושתי המגונדרת ולזרש הקלאפטע. אני בטוח שתמצאו אותם בקלות במשפחה, בשכונה ואפילו בבניין. לפחות איזה ויזתא קטן תצליחו למצוא תמיד. ואולי תוכלו למצוא אותם בקרב הפוליטיקאים והפוליטיקאיות בישראל, או מקרב דמויות בטלוויזיה הישראלית, שעונים על הדמיון עם הדמויות הנזכרות.

מספרי סיפורים עם יוסי אלפי - סוכות תשעג -תיאטרון גבעתיים

מולא רפאל יהושע סיפור-עם חלוקת הירושה

לפני שנים רבות חי אב עשיר ולו שלושה בנים. אמר האב לעצמו: "זקנתי ונותרו לי ימים מועטים עלי אדמות. מי יודע אם ילדיי לא יריבו על חלקם בירושה הגדולה וכל העיר יבוזו לי ולמשפחתי. מדוע שלא אחלק את רכושי בחיי ואגור אצל כל אחד מילדיי ואראה אותם נהנים מפרי עמלי." מן המחשבה למעשה לא חלף זמן רב, האב חילק את רכושו בין שלושת בניו והתחיל לבלות את שארית ימיו בבית בניו. חודש ראשון בבית הבכור, חודש שני בבית הבן האמצעי ובחודש השלישי גר בבית הצעיר בבנים. וכך חזר ועשה.

יום הכיפורים באי רודוס

אי השושנים רודוס, שבו נחתם הסכם שביתת הנשק עם ירדן, ריתק אותי מאז ומתמיד. הקהילה הספרדית של רודוס נשלחה לאושוויץ ורק אישה אחת חזרה משם והיא מקדישה את כל חייה לבית-הכנסת של העיר רודוס. מנקה ומטפחת ושומרת על המקום כבבת עינה.

חידון ליל הסדר

1. כשהבעל חזר ממסעו. אשתו שאלה אותו אם זה נכון שלפי השמועה ראה שחורות במסעו. השיב הבעל: אפילו ארבע. (4 קושיות) 2. הם ישבו בעיר החרדית, בהצטלבות הדרך לבית המשוגעים. (הם היו מסובין בבני ברק) 3. בדרך כלל אנחנו אוכלים סלט טעים ופעם בשנה שמענו שאוכלים ירק של אדון אור. (שבכל הלילות אוכלים שאר ירקות והלילה הזה כולו מר-ור) 4. הם היו חמישה פטפטנים, אחד מהם לא כשר אולי קוקו, שעסקו בפרשת האקסודוס. לילה שלם דיסקסו, עד שבבוקר קראו אותם לסדר. (מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית).

חג הסוכות

אבי, רפאל יהושע, נהג להקים את הסוכה במוצאי יום כיפור, כדי לקיים את הפסוק "ילכו מחַיִל אל חַיִל", כדי לקשור את מצוות יום כיפור עם מצוות בניית הסוכה. סבא נהג להתגורר בסוכה כל ימי חג הסוכות. הסוכה הייתה גדולה ומפוארת והיו בה יריעות 'סוזני' יקרות מבוכרה ואפגניסטאן' ועל ריצפה שטיחים פרסיים. רבים באו לסוכה היפה של סבא כדי לברך על ארבעת המינים – הלולב, האתרוג, ההדס והערבה המשובחים. הסוכה היפה הייתה מקושטת בשבעת המינים, שבהם השתבחה ארץ ישראל, שהרי חג הסוכות – חג האסיף -

הנימוס הפרסי

אם תציע לפרסי לשתות קפה או תה או תזמין אותו לאכול סביר להניח שיסרב גם אם הוא חבר שלך, אם תתעקש ותציע 3 פעמים רק אז הוא יסכים. לקראת עליית הסדרה "טהרן" הנה מקבץ נימוסים ומנהגים פרסיים שלא קיימים בתרבויות אחרות: * כאשר מנסים לעבור במעבר צר או במפתן הדלת זכות קדימה תמיד עם המבוגר ממך אפילו אם הוא מבוגר ממך רק במספר חודשים. * גברים יפנו את מקומם באוטובוסים ומקומות ישיבה ציבוריים לטובת נשים אפילו אם אלו רק נערות, מחמת כבוד לנשים.

הימים הנוראים

דברים בשבת חתן של בן יהושע - מנהגי חתונה אצל יהודי אפגניסטן

הנישואים בגיל צעיר נבעו בעיקר מן הרצון לשמור על טהרת המשפחה. נישואי קטינים נחשבו סגולה בדוקה להארכת חייהם של הילדים וזאת בקהילה שבה שיעור התמותה של ילדים ונערים היה גבוה במיוחד. אנוסי משהד, שהיוו את עיקר הקהילה באפגניסטן, נהגו לארס תינוקות בני יומם, וזאת כדי להבטיח שמוסלמים לא יבקשו את ידם של ילדיהם בהתבגרם. הבנים נישאו בגיל 20-18 והבנות נישאו עם קבלת המחזור הראשון (בגיל 13-12). נערה בת 15-16 נחשבה ל-Khoneh Mondeh, בתולה זקנה' שייעדו אותה כאישה שנייה או שלישית, או השיאו אותה לזקן, לאלמן או לבעל מום. הנישואים נערכו בעיקר בין קרובים, כדי להבטיח שהרכוש לא יעבור מחוץ למשפחה.

אגדה על הסומאלאק - 30 מלאכים

ה'סומאלאק' הוא מסורת רווחת בין השבטים הטורקיים של מרכז אסיה. זהו המעדן הנאכל בחג הנוב רוז, המבשר על תחילת האביב. הפילולוג מחמוד קושקארי, שחי במאה ה-15, הסביר כי 'סומא' פירושו חיטה נבוטה ומקורה טורקי. החיטה מוכנסת למים עד שהיא מנביטה. לאחר מכן מיבשים אותה ומכינים ממנה לחם. הלחם נאכל עם מזון שנקרא 'אוְּגְרָה אוֹשִי. הכנת הסומאלק נעשה על-ידי נשים. הן ניצבות ליד הסיר הענק, משוחחות, רוקדות,